פרק א: מבוא לביבליוגרפיה של הכתבים החסידיים: הדרשה והסיפור

עמוד:13

מבוא לביבליוגרפיה של הכתבים החסידיים : הדרשה והסיפור 13 התפלגות מערכת הדרשה לפי תקופות בכל שלוש המקום 1851 - 18011900 - 17521850 - 1800 התקופות 1 7361750 ספריםלבוב / למברג 323— 26 ספריםורשה — 1183 ספריםקארעץ 01—— 10 ספריםטשרנוביץ — 1064 ספריםזולקווא — 7— 7 ספריםקאפוסט 25— 7 ספריםברדיטשוב —— 55 ספריםסלאוויטה מנתונים אלה עולה כי מספר בתי הדפוס בתקופה השנייה ( היא תקופת היובש העיקרית בהדפסת הסיפורים ) עלה פי שלושה מזה שבתקופה הקודמת, ומספר הספרים המודפסים הוכפל ( 63 לעומת 31 ) . מרכזי הדפוס הועתקו מזולקווא, סלאוויטה וקארעץ שמן התקופה הראשונה אל לבוב / למברג וקאפוסט . למן התקופה השנייה ואילך ניתן להבחין בירידת קרנם של דפוסי קארעץ וזולקווא ובעליית בית הדפוס בקאפוסט וניכרת פעילות במרכז של למברג . בתקופה השלישית, שבתוכה שלוש-עשרה שנים מתקופת היובש של הסיפור החסידי, מתעצמת ביותר הפעילות של דפוס למברג ואף בוורשה מתרחשת פעילות מוגברת ביותר . דפוס טשרנוביץ שבשתי התקופות הראשונות לא ניכרה בו כל פעילות, תורם בתקופה השלישית את חלקו שלו, אף שהוא מועט יחסית . נמצא כי למרות הדלדול בפעילות בתחום החסידי בבתי הדפוס של קארעץ, קאפוסט, זולקווא וברדיטשוב, הדינמיקה הפעילה עדיין נוכחת בבתי דפוס במקומות אחרים . לעובדה זו יש השלכה בשאלת פסק הזמן שבהדפסת הסיפור החסידי : תמוה הדבר שהטענה על גזרת בתי הדפוס קנתה לה אחיזה, שהרי שני בתי הדפוס של למברג וּורשה לא זו בלבד ששמרו על פעילותם אלא אף הגבירו אותה ביותר . גם שתי הסיבות האחרות אין להן סימוכין . נכון הוא שספר שבחי הבעש"ט זכה להערצה מיוחדת, אך מדוע הייתה הערצת המנהיג גוררת השכחה והשבתה של סיפורים על חיי תלמידיו, ממשיכי דרך החסידות, ובייחוד דמויות נערצות כמו ר' דב בער ממזריטש ור' יעקב יוסף מפולנאה ? חריפותה של הטענה השלישית אינה נראית לי, אבל בעיקרה נכונה היא . אין זה נכון לומר כי הסיפור אינו מודפס בשל יחס הזילות כלפיו, אלא בשל העובדה שהסיפור נתפס 1 שם העיר מתחלף לעיתים בביבליוגרפיות ובספרים השונים . לפיכך, לאורך כל הרשימות יש לזכור שהופעתו של אחד השמות תקפה גם לגבי האחר .

אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר