|
|
עמוד:14
14 של אדם ערה לכוונות שמאחורי מעשיו, למחשבותיו ולרגשותיו, תקצר הדרך להשלמת תיקון נשמתו . ואכן, הנשמה בחרה, התנדבה או הוכרחה לחוות את ההרפתקה הפיזית של החיים פעם אחר פעם כחוויה מתקנת או מרפאה, בעצם התגלמותה כישות פיזית . כל כך משום שהתיקון, הריפוי או השלמת עניינים בלתי פתורים מן העבר יכולים להתבצע אך ורק בתוך החוויה הפיזית . שהרי האדם, כמאמר האר״י, ״אינו יכול לקבל עונשו עד שיהיה מוגשם בגוף ונפש ואז בהתגלגלו שם, סובל ומרגיש הצער ההוא, ועל ידי כך 10 מתכפרים עונותיו״ . כך אנו למדים מאותו דו שיח נפלא בין הקדוש-ברוך-הוא לנשמה בזוהר משמגיע זמנה לרדת 11 לעולם הזה . וזו לשונו : ובשעתא דמטא זמנייהו , קרי קדשא בריך הוא לההיא נשמתא, אמר לה, זילי עולי בדוך פלן בגוף פלן , אתיבת קמיה מאריה דעלמא די לי בעלמא דא דאנא יתבה ביה , ולא איהך לעלמא אחרא דישתעבדון בי, ואהא מלוכלכא בינייהו . אמר לה קדשא בריך הוא, מן יומא דאתבריאת, על דא אתבריאת למהוי בההוא עלמא, כיון דחמאת נשמתא כך, בעל כרחה נחתת ועאלת תמן 10 שער הגלגולים, הקדמה כב, עמ׳ נט . 11 זוהר ח״ב, צו, ע״ב .
|
|