|
|
עמוד:12
הבשורה על-פי ניטשה 12 קריאה רליגיוזית בכתביו של ניטשה אינה חדשה, אך במסגרת ספר זה היא מאחדת פרשנויות רבות ומותחת את הקריאה למסקנותיה הקיצוניות . לשם כך תוצג רקונסטרוקציה המבקשת להתמודד עם שלוש רמות ביקורת שעלו ביחס לפרשנות המקובלת של כתביו . המצע לרקונסטרוקציה זו הוא ניטשיאני במובהק, שכן כל מענה לביקורת מבוסס על עמדות סותרות המצויות בהגותו, אם כי תוצג הבחנה בדרגת המבוססוּת והסבירות שלהן ; אף שעמדות רבות מובחנות דיין כדי לעמוד בפני עצמן, לעתים מדובר רק בתוספת או עיבוד של ניצני רעיונות שניטשה לא פיתח אך הם עשויים להשתמע מדבריו . במסגרת הרקונסטרוקציה תוצג חשיבותה והכרחיותה של טרנסצנדנציה לא במובן של חריגה מן העולם, אלא במסגרת המציאות האימננטית שמציע ניטשה, וכהכרעה בעלת אופי אמוני לשם יישומה של השיטה הפסיכולוגית . הפרקטיקה במלואה תוצג כמחייבת התמודדות של הפרט עם עולמו הפנימי והכרה בטרנסצנדנטיוּת הממשמעת את קיומו, פעילותו ויחסו לזולת . בכך מתאפשר לפסיכולוגיה הניטשיאנית להעמיד מודל אידיאי ראוי מן העל-אדם במובנו המוכר, כפי שעולה מדמותו של זרתוסטרא . מהלך זה יבקש להראות, שהקריאה הרליגיוזית בהגותו של ניטשה הופכת את שיטתו למורכבת, רבת-פנים ומעמיקה יותר מן האופן בו נהוג לקרוא אותה . הקריאה הפרשנית המוצעת פותרת סתירות וקשיים בהגותו של ניטשה וחושפת פילוסופיה הוליסטית המניחה יסודות לשיטה פסיכולוגית-דתית שאינה ניתנת לביטול בקלות כשיטה אגואיסטית ובלתי ישימה, בניגוד לגישות ופרשנויות המשטיחות הגות זו לגרסה חד-ממדית . ספר זה מציג אפוא פן מפתיע, טרנסצנדנטי, ואף אמוני-דתי, בהגותו של גאון הרוח ששמו מוסיף להדהד במחשבה המערבית עד ימינו . פרשנות מרעננת זו מעצימה את הערך היישומי של הגות ניטשה ואת הבנתה כתורת חיים, כפי שניטשה ביקש שתיקרא .
|
|