|
|
עמוד:10
א ל ו ה י ם , ש ד י ם ו מ ל א כ י ם 10 מלאכיו ( פרקים א, ב, ה, ו, כ ) , לשדים ( פרקים טז, יז, יח ) , ולטיפול במחלות ( פרקים יד, יז ) , למשל, אינן מתחלפות בנקל, כך שעדויות שונות המרוחקות בזמן ובמקום עשויות להצטרף אחת לשנייה . כיוצא בכך, בדרך דומה ניתן לעקוב אחר מנהג של כתיבה על הגוף, מנהג המתואר לאורך אלפי שנים, אך כל פעם הוא פושט צורה ולובש צורה חדשה, ורק מעקב ארוך שנים עשוי להבהיר כי בכל המקורות המגוונים מתואר, למעשה, מנהג אחד ( פרקים י, יא, יב ) . למען האמת, ההיסטוריה של 'הזמן הארוך' קוראת תיגר על ההיסטוריוגרפיה הגרמנית, ממנה צמחו מדעי היהדות, אך הנושאים הנדונים כאן הם, בעיקרם, בחקר מדעי הדתות ומדעי החברה, ופחות התחום הפילולוגי והטקסטואלי, אף כי גם הם נוטלים חלק בספרי זה ( פרק יז ) . 'הזמן הארוך' כמתודה היסטורית, ו'הדת העממית' כמתודה בחקר הדת, מותכים בספר זה . הדת העממית משתקפת כאן באופן שונה מהיהדות הרבנית, המוכרת מן המשנה, למשל . בעוד שבדורות קודמים ראו החוקרים במגיה ובמיסטיקה היהודית סוגיות זניחות, או אמונות תפלות, בבחינת סרך-עודף, שניתן לוותר עליו, הרי שכאן מתוארת יהדות שמודעותה למלאכים שדים וכשפים הרבה יותר עמוקה ממה שהיה נדמה כה . בחתירתי לאמת, הנראית מושכל ראשון במחקר אקדמי, ניסיתי לתאר את המציאות היהודית כפי שהיתה, בהתאם להבנתי, אך לא את המציאות ההיסטורית — הפוליטית או החברתית — כי אם את זו הרוחנית, אשר לא בהכרח מצאה לה ביטוי בעולמם ההלכתי, אשר נחשב לעיקר . תופעות שונות, אשר זכו להתעלמות או אף להתכחשות בתקופה מאוחרת יותר, מוארות כאן באור חדש . לא נעשה כל ניסיון לייפות את המקורות גם אם אלו נחשבו, בין בתקופתם ובין אם בתקופה מאוחרת יותר, לפסולים . תיאור היסטורי של אמונת היהודים בעבר אמור להיעשות על סמך מגוון של מקורות, לא רק קנוניים ורבניים באופיים כי אם גם ספרות ההיכלות ומגיה יהודית משמשים מקור להכרת היהדות בעבר . לעתים גם מקורות חוץ-יהודיים, או חוץ-רבניים, מסייעים להכרת עולמם של היהודים בעבר . כפי שניכר משמו של הספר, הוא ממוקד בדת עממית יהודית עתיקה, רוצה לומר : כל מה שאינו קשור לעולם ההלכה היהודי, אשר בהסתייגות מסוימת ניתן לקרוא לו תיאולוגיה, אך מוטב להמיר מונח זה ב'ידיעת האלוהות' או 'תפיסת האלוהים' . 'ידיעה' זו השתנתה במרוצת הדורות, וכאן מודגש אותו פן אשר נעלם בחלקו במרוצת השנים בשל השפעות היסטוריות ופילוסופיות . כידוע, היהודים היו חשופים להשפעות תרבותיות מגוונות, בין בשל פתיחותם לעולם ובין בשל פיזורם בין האומות, וכתוצאה מכך לא בכל תחום אמוני ניתן למצוא רצף לאורך הדורות . עם ישראל עבר גלגולים רבים מאז היותו לעם, עולם המקרא הפך לעולם היהודי, ועולם זה התפתח לעולם יהדות המשנה והתלמוד, אשר התבגרה לעולם בו ניכרת השפעה פילוסופית . במרוצת השנים הוסרו אמונות מגיות מן היהדות הרבנית, או שיהדות זו הדחיקה נושאים מסוימים, ואף העלימה אותם ( כגון ההכרה בכך שבעבר היהודים האמינו באל אנתרופומורפי ) . אמונה בשדים, שהיתה חלק מהמסורת, הועלמה, ושלומי אמוני ישראל לא יכלו להכיר בעובדה שלא כל מעשי היהודים היו בכשרות ( כגון התפילות למלאכים או הפולחן לשדים ) . לא יהיה זה מיותר לציין כי העובדה שבמשנה לא מוזכר אפילו מלאך אחד אינה אמורה ללמד
|
|