|
|
עמוד:9
פ ת ח ד ב ר 9 של טקסטים ( פרקים ז, ח, יז ) , ניתוח פילולוגי ( פרק ח ) , מדע הדתות ( פרקים יב, יח ) , ועוד . לעתים היתה חשיבות לקביעת זמנו של טקסט מסוים ( פרקים ד, ז, ח ) , ולעתים צוין מקורו הגיאוגרפי ( פרקים ד, ז, ח, כ ) . ברור, אפוא, כי התקופה אליה מתייחסים מחקרים אלו היא ארוכה, ותופעה שנדמה לעתים כי נולדה במאה ה- 19 מתגלה כשריד של פולחן המוזכר במקרא ( פרק יח ) . במידה מסוימת נעשה שימוש בספרות קראית ( פרקים ג, ו, טו, כ ) , וככלל ניתן לומר כי נעשה כאן ניסיון לאתר את כל המקורות הרלבנטיים לנושא מסוים, לחקור אותו ולדון בו מבלי משוא-פנים . המאמרים המכונסים בספר זה מייצגים שילוב של מספר תחומי התעניינות, כאשר ספרות רבנית, ספרות ההיכלות, ספרות מגית וספרות מחקר משמשים בו בערבוביה, כביכול, וכולם רתומים למטרה אחת : לתאר את עולמם הרוחני של יהודי ארץ ישראל בעת העתיקה, ואף מעט מאוחר יותר, שלא באמצעות התורה שבעל-פה . על אף שונותם של תחומים אלו, הרי שלעתים הם משיקים זה לזה, ולעתים אף מפרנסים זה את זה, ומטילים אור חדש על מקורות ישנים . על תחומי מחקר אלו יש להוסיף גם מחקר במקרא, הבא לידי ביטוי בפירושי לעשרת הדברות, לברכת כוהנים ולספר איוב . תחומי המחקר השונים משולבים אחד בשני, כאשר הגבולות בין מגיה למיסטיקה הם מטושטשים, המחקר התלמודי נושק לספרות ההיכלות, ומחקר פילולוגי וטקסטואלי מסייע להכרת המקורות . מעצמו מובן שאף חקר הדת, ושיטות-מחקר סוציו-אנתרופולוגיות הם כלי-עזר בסיסי בהבנת המקורות, לא פחות, אם לא יותר, מפילולוגיה . חובה להבהיר כי לא נעשה כל ניסיון לתת משקל-יתר או לחלופין, משקל-חסר, למקורות . כל תופעה שנדונה כאן נבחנה על רקע תופעות דומות, בין אם מאותה תקופה ובין אם מתקופה אחרת, על מנת לבסס את ההערכה המחקרית, ולהראות שאין מדובר במקרה יוצא-דופן כי אם בתופעה רחבת-היקף . בפרקי הספר השונים נעשה ניסיון, גם אם לא מקיף, להבהיר מה היה יחסה של היהדות הרבנית ל'תורת הנסתר' למגיה ולמיסטיקה, ודומני שלא מעט קוראים יופתעו לקרוא כמה מן הממצאים כאן . היהדות הרבנית, זו המתוארת באמצעות התורה שבעל-פה, היתה אחד משלביה הקודמים של היהדות המודרנית, ועל מנת לאבחן אותה כראוי יש לראותה על רקע קודמתה : היהדות המקראית, כמו גם כנגד יריבותיה האידיאולוגיים, ובהם הכיתות בעת העתיקה והקראות בימי הביניים . בנוסף, על מנת שהיהדות הרבנית תתואר כהלכה חובה להשוותה ליהדות המאוחרת יותר כדי להכיר בכך שבדרך מן העבר אל המודרניות השילה היהדות הרבנית יסודות מגיים ומיסטיים, אשר על דרך ההפשטה ניתן לכנותם 'דת עממית' . המקורות היהודיים נבחנים גם תחת העדשה של מדעי הדתות וחקר הדת המשווה, כאשר הממד ההיסטורי-כרונולוגי נמצא ברקע . בנוסף, יש לתת את הדעת לכך שתחומים אשר בימינו ייחשבו כפולקלור היו בעבר תורה שלימה, כך שהכרת שדים ומידע רפואי עשויים היו לשקף ידע נסתר שכוחו בא מעולמות עליונים . אין ספק שלדמויות כריזמטיות היה משקל ביהדות הרבנית, אך חובה להודות שממרחק הזמן דמויות אלו קשות לצפייה . בעוד שהיסטוריה פוליטית נועדה לתאר תקופת-זמן קצרה יחסית, הרי שהיסטוריה של אמונות ודעות היא היסטוריה מהסוג החוקר את 'הזמן הארוך' ( Longue Durée ) , מבית המדרש של אסכולת 'האנאל' . לאמור, אמונות ודעות, ביחס לה' ( פרקים א, ב, ג ) , לצבא
|
|