שמיים ריקים ממלאכים: פולמוס ההדתה בחופת האתיקה הפרוטסטנטית

עמוד:10

10 יהודה שנהב-שהרבני בשנים 1981 - 2001 ) , ספרד ( ירידה של % 37 ) וצרפת ( ירידה של % 36 ) הירידה בשיעור הביקור בכנסיות אינה מצביעה על היחלשות הדת אלא על היחלשות האמון בדת הממוסדת, שכן כפי שטען פיטר ברגר, הדת בארצות הנוצריות עוברת תהליך של חילון לפי הדגם הפרוטסטנטי, שאותו ברגר מכנה "הדת האחרונה" 9 אחת הראיות לכך היא העובדה שהצימוד "נוצרי חילוני" כמעט ולא קיים, בניגוד ל"יהודי חילוני" ול"מוסלמי חילוני" הדגם הפרוטסטנטי הוא אומנם מרובה פנים ומשתנה ממקום למקום ומזמן לזמן, אבל ניתן למצוא בו שלושה עיקרים משותפים : התנגדות לממסד הדתי, תביעה לניכוש הסממנים הדתיים מן המרחב הציבורי והפרטת האמונה כדי להמשיג את הקוסמולוגיה החברתית הזאת בישראל אני מבקש להיפרד מן הקטגוריות האנטונימיות של הסוציולוגיה החילונית, להפנות את המבט אל החילוניות ולהתבונן בה מבט מהופך בשיח ההדתה בישראל מראה כי הוא מבוסס על הדגם הנוצרי- פרוטסטנטי ומניח שהמרחב הציבורי יכול להיות ניטרלי, אף שהלכה למעשה המרחב הציבורי בישראל רווי בתיאולוגיה – לא רק בשל הציונות, המשלבת בין לאומיות ליהדות, אלא גם משום שפרויקט החילון עצמו מבוסס על הדגם הנוצרי לטענות אלו יש השלכות על הסוציולוגיה החוקרת הדתה של יהודים, שכן היא משתמשת בשני עקרונות מתודולוגיים שמקורם באתיקה הפרוטסטנטית : אינדיבידואליזם מתודולוגי ( העתקת הפנומנולוגיה מן המבנה אל הסובייקט ) ואתאיזם מתודולוגי ( אסימטריה בין חילוניות – הנתפסת כברירת מחדל – ובין דתיות, המנוסחת כתודעה פנומנולוגית ) אציג כעת את הדקדוק הפנימי של שיח ההדתה, ואחר כך אעתיק את הדיון אל הסוציולוגיה עצמה "גם אני חוויתי הדתה" "האקדח המעשן" שבישר על גל ההדתה של 2017 נמצא בידיעה של העיתונאי ברק רביד ( מעיתון הארץ ) על ספר לימוד מדעים לכיתה א׳ שבו נכתב : "מה עושה החקלאי בסתיו ? בסתיו החקלאי חורש את השדה וזורע זרעים של חיטה ושל צמחים 9 1967 Peter Berger, The Social Canopy : Elements of a Sociological Theory of Religion, Doubleday,

פרדס הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר