|
|
עמוד:8
8 יהודה שנהב-שהרבני האקדמיה ללשון העברית זו אינה הפעם הראשונה שטענות מסוג זה צצות בישראל גלים של פאניקה מ"הדתה", לצד שימוש במסמנים אחרים, הופיעו גם בעבר בסוף שנות התשעים למשל הוטבע המושג "שסופוביה" המתאר את החרדה החילונית מתופעת ההחזרה בתשובה החרדית-מזרחית הינה דוגמה בולטת מעיתון הארץ מאותה תקופה : "יש בינינו כאלה המתריעים על הסכנה של הפיכת ישראל למדינת הלכה, המאיימים עלינו באימת מדינת האייתולות דוגמת איראן ייתכן שהם איחרו את המועד אנחנו כבר לא רק בדרך למדינת האייתולות, אנחנו כבר די בתוכה" פאניקת השסופוביה הגיעה לשיאה לאחר הישגה חסר התקדים של ש"ס בבחירות ,1999 אז זכתה ב- 17 מנדטים תומכי מפלגת העבודה ומפלגת שינוי יצאו אז בקריאות "כאן לא איראן" 5 תושבת רמת השרון כתבה, למשל : "כשאני רואה את כל השחורים האלה [ ] אני נכנסת לפאניקה המראה שלהם מזכיר לי את איראן [ ] זו הסיבה העיקרית שהחלטתי להצביע בשביל לפיד" 6 5 אמנון רז-קרקוצקין, "מורשת רבין : על חילוניות, לאומיות ואוריינטליזם", בתוך לב גרינברג ( עורך ) , זיכרון במחלוקת : מיתוס, לאומיות ודמוקרטיה , אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ,2000 עמ׳ 89 - 107 6 חגי רם, לקרוא איראן בישראל , מכון ון ליר בירושלים והקיבוץ המאוחד, 2006
|
|