|
|
עמוד:12
12 יהודה שנהב-שהרבני כולם בבית המשפט – אינה מבינה ערבית הרי אילו היה הדיון מתקיים בערבית לא היה צריך בית המשפט מתרגם היינו מצפים מתובעת בעלת יושרה, שפעם אחר פעם חזרה על היומרה לאובייקטיביות, שתשפיל את הראש, תניח את התיק מן הידיים ותודה שאינה כשירה למלא את התפקיד, ומהפרקליטות לעשות מאמץ למצוא תובעת שמבינה את שפת המקור מטעמים ברורים התובעת לא הניחה לתיק להפך, התגברה נחישותה ללהק את מחזה האבסורד תובעת : [ השיר ] הוא לא מתייחס רק לגדה המערבית [ ] [ ] תובעת : יש כאן התייחסות גם לתוך הקו הירוק [ ] כמו ירייה באולם קונצרטים יצא המרצע מן השק : הקו הירוק הוא העניין זהו אותו קו גבול אומלל שנמחק מזמן מן המפות של היהודים, שעליו כמעט כבר לא מדברים בישראל, למעט שליחים אמריקאים ואירופאים וקומץ שליחי שלום המגיעים מעת לעת לאזור ליהודים אין יותר קו ירוק אילו הייתה דארין טאטור תושבת כפר ליד ראמאללה איש לא היה שואל אם היא משוררת – היו עוצרים אותה במעצר מִנהלי על הסתה בתוך הקו הירוק, מעצר מנהלי של משוררת אינו מעשה של מה בכך משום כך יש להוכיח שאינה משוררת למטה, מתחת לכל הדברים, מאחורי נשף המסכות של החוק ה"ליברלי" לכאורה, התובעת עושה את מה שהיא אמורה לעשות : להפחיד, להרתיע, לצנזר שירה, ולהפוך את המשוררת מאוהבת לאויבת איש בבית המשפט לא השכיל לומר שבית המשפט התבלבל : הדיון הוא על שיר שהתפרסם בערבית ולא בעברית, והיהודים אינם הנמענים שלו במחזה האבסורד שלפנינו, התובעת שאינה יודעת ערבית מתווכחת בעברית על פרשנות מילים בשפה הערבית, שמשמעותן מובנת רק בתוך המסורת הפואטית הערבית, והוויכוח אינו נסב על השיר, ולא על איכותו, אלא על איכות התרגום לעברית ובכל זאת, בתוך "כל הבלגן הזה", אנו לומדים מספר עובדות יסוד על מצב התרבות בישראל מהו שיר בערבית ? זה שניתן להסביר אותו בעברית כי בשפת המקור אין לו קיום מהו תרגום ? זה שעוקר את השתיל מאדמתו ומסביבתו התרבותית ושותל אותו באדמה זרה כדי ליצור מגדל בבל של מילים מיהו מתרגם ? מי שמוסמך בידי השלטון למצוא לכל מקור בערבית פירוש אחד בלבד
|
|