|
|
עמוד:11
התרגום כהמשך המלחמה בדרכים אחרות 11 [ ] תובעת : האם אתה חושב שיש זכות להתנגד לכיבוש ? [ ] תובעת : [ ] כתבת בעיתון הארץ טור בשם : "חמאס – באמת אין עם מי לדבר ? " [ ] תובעת : [ ] אתה טוען שישראלים מפרשים באופן אוטומטי את המילה "שהיד" כמקושרת לטרור ? [ ] תובעת : [ ] אתה אומר שהפרשנות הישראלית-יהודית למילה היא ממש מעוותת [ ] וכל פלסטיני שישמע זאת יבין את זה כ"חללים" ולא כ"שהידים" ? עד : [ ] הייתי אומר יותר בתור "קורבנות" ולא בתור "תוקפנים" תובעת : קודם כתבת "חללים" לעומת "שהידים" ועכשיו אתה אומר "קורבנות" לעומת "תוקפנים" [ ] עד : המילה שהידים [ ] בעברית היא כבר טעונה, רוב רובם של השוהדא – או בעברית שהידים – הם אזרחים שלא יצאו לפגוע בישראלים [ ] תובעת : בתרגום המשטרתי עולה ממנו קריאה לאלימות [ ] [ ] תובעת : [ ] אתה תרגמת "מתקומם" ואילו הוא תרגם "מתנגד" [ ] עד : השורש של המילה בערבית הוא قام – קו"מ – ואני מחפש שורש דומה בעברית "התקומם" "התנגד" זו לא טעות אך "התקומם" מתאים יותר כך מתנהל בבית המשפט דיון בעברית על שיר בערבית, בהשתתפות אנשים שאינם שולטים בערבית, אשר מצוידים בתודעת רובינזון קרוזו ובטוחים כי ששת ידבר בשפתם, וגורסים שלכל מילה בשפה שאינם מבינים יש משמעות אחת בעברית, על אחת כמה וכמה כשמדובר במילה מוכרת כמו "שהיד" השעות הארוכות שבית המשפט בילה בדיון על תרגום הן נשף מסכות, אחיזת עיניים האם מישהו באמת חושב שאפשר לקיים דיון כזה בעברית ? נושא התרגום עלה מפני שהתובעת – כמו
|
|