|
|
עמוד:14
14 חזר למקומו . כרכו גליל גבס סביב הרגל, נתנו לי קביים, ואמרו לנו לחזור בסתיו . הגבלת התנועה והגבס, לכל אורך חופשת הקיץ, היו מאתגרים לכל בן שתים-עשרה, אבל הדרך שלי להחלמה התחילה דווקא כשהסירו את הגבס . הרגל שינתה את צורתה : הברך התנפחה כמו כדור והירך והשוק נראו כמו מקלות בהשוואה אליה, רזות מדי וחסרות תועלת . מעטה דק של שערות צמח תחת הגבס, שחור באופן משונה לעומת העור הבהיר, שהיה עכשיו לבן כשלג . כשניסיתי ללכת, הברך התנדנדה וקרסה . חלפו חודשים עד שהרגשתי שאני מחזיר לעצמי שליטה בברך שלי ; חודשים של תרגילים משעממים ומייסרים, שנועדו לבנות את השרירים . למדתי מחדש ללכת . את תהליך הלמידה לא הובילו הרופאים, כי אם זוג פיזיותרפיסטים עליזים ונמרצים, שאת המרפאה שלהם אני זוכר כחלל מואר באור חזק מדי ובו ספסלים נקיים, משקולות, רצועות ומאחזי כושר על הקירות . אני זוכר את הריח המיוחד של חומר החיטוי שהשתמשו בו לניקוי הרצפות ואת חברתו הקבועה של גבר שריסק את רגלו בתאונת אופנוע ופגשתי קודם לכן במחלקה . הוא היה מגודל, והיו לו שפם שחור, זיפים וחישוק זהב עדין שהשתלשל מאחד מתנוכי אוזניו . הזענו ונאנקנו יחד בזמן שהרמנו משקולות
|
|