|
|
עמוד:3
ובריחתו למדין לידת משה : רקע מקראי י ) מופיעים מוטיבים של - בסיפור לידת משה וגידולו בבית פרעה ( שמות ב, א סיפורי עם, השכיחים אצל עמים אחרים . המוטיב של לידת מושיע וגזרה, שנועדה להרגו ומוטיב הלידה של מנהיג עם משתלבים במוטיב הילד הנמסר לחסדי נהר כשהוא מונח בתיבה . סיפורי אגדה שיש בהם מוטיבים דומים פרשת לידת משה – ( פרק ב מצויים אצל הבבלים, הפרסים, היוונים והרומאים ) . 3991ובריחתו למדין, שמות ב, עולם התנ"ך, אחת הרואה בו סיפור רצוף : קיימות שתי גישות ביחס לסיפור לידת משה מאורעות נסיים על טבעיים, והשנייה המתייחסת אליו כאל התרחשות טבעית . י לשמות ב, א ואילך, הרתה יוכבד את משה "על פי פירושו של רש : ריוןי הה לעמרם בגיל מאה ושלושים וכי לידתו לוותה בהתערבות אלוהית רצופת ניסים, מכאן שמֹשה היה בעל כוחות מיוחדים כבר מלידתו . לעומת זאת, סברו ראב"ע שיוכבד הרתה את משה באופן טבעי . הוא נולד ככל הילדים וחשף את ורשב"ם כוחותיו המיוחדים רק כשבגר, והחליט לעזור לאֶחיו הסובלים . על פי גישה זו, יחודו של משה נבע ממעשיו ולא משום תכונתו המולדת . ראב"ע ורשב"ם סברו ה . כי משה נולד באופן טבעי אם כי היה פג והתערבות האל הייתה סמוי והשכינה "כשנולד משה נתמלא הבית כולו אורה"על פי רש"י ( ב, ו ) הלידה : שהתה עמו בתיבה . ראב"ע התנגד לדעה זו, וסבר כי הלידה וההצלה לא יצאו מגדר הטבע . ה' ליווה את האירועים באופן נסתר, אך משה לא חשף כוחות יוצאי דופן בלידתו . זפת מבחוץ - לדעת רש"י צופתה תיבת משה "בחמר ובזפת" חומרי התיבה : וטיט מבפנים, כדי שלא יריח אותו צדיק ריח רע של זפת . לעומתו, סבר רשב"ם כי הזפת בו צופתה התיבה מבחוץ נועד כדי שלא יחדרו מים לתוכה . "ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ( שמות ב, ג ) " המלה "תבה" באה להזכיר את סיפור המבול, משום שרק בשני מקומות אלה מופיע מונח זה . בדומה לנח, שניצל מן המבול, כך יציל האל תולדות את משה הנתון בתיבה, וכשם שהיה המבול נקודת מפנה מכרעת ב האדם, כך תהיה הפקרת משה לנהר אירוע משמעותי חשוב בתולדות העם . מטר, כדי שלא תיסחף 5 . 2התיבה הונחה בסוף שגובהו עשוי היה להגיע עד ) . 1993 עולם התנ"ך, – ( מבוסס על שמות פרק ב במורד הנהר ( ב, לדעת רש"י ההיגד שליחת אמתה ( שפחתה ) ציינה נס, לעומתו פירש ראב"ע ה ) את ההתרחשות בצורה ריאלית פשוטו כמשמעו . חז"ל סברו כי נערת הנסיכה שלחה את אמתה ( שפחתה ) להביא את התיבה, שהושמה הרחק מן היבשה והרחק מעוברים על שפת היאור, כי לא יאה לבת מלך מפורכסת להתבוסס בתוך התיבה ביןהסוף . על פי הרשב"ם נהגה יוכבד באופן רציונלי, שעה, שהניחה את קני הסוף ולא במי היאור כדי למנוע מן ההולכים בקרבתו לראות את התיבה . מטר נועדה למנוע 5 . 2 - הנחת התיבה בסוף שגובהו עשוי היה להגיע לכמו כן, ממנה להיסחף במורד הנהר . 3
|
לילך שטרן
|