|
|
עמוד:13
במחתרות ההגנה, האצ"ל ולח"י . הן שירתו כקשריות, כנהגות אמבולנס, כחובשות, כרופאות, כקצינות מודיעין, כקצינות תותחנים וכלוחמות נושאות נשק . נשים הצטרפו לפלמ"ח ובשנים שלפני קום המדינה היו כמעט שליש משורותיו . מאות מהן שירתו בתפקידי שמירה, אלחוט ומבצעים . נשים כדוגמת נתיבה בן ‑ יהודה וגאולה כהן נחקקו בזיכרון הציבורי, אולם רבות אחרות נשכחו . במלחמת העצמאות הועברו חלק מן הנשים שהוכשרו ללחימה לתפקידים עורפיים, אבל רבות אחרות המשיכו להילחם בגוש עציון, במשמר הירדן, בניצנים ובמוקדים נוספים . 108 נשים נפלו בשבי הירדנים, המצרים והסורים, ו ‑ 146 נשים נפלו בקרבות . למרות זאת, סיפוריהן נותרו ברובם בשולי ההיסטוריה הישראלית . בשמחת תורה ,2023 בשעה 29 : 06 בבוקר, הוצבו מאות נשים בבסיסים לאורך גבול רצועת עזה ובמרחבים הסמוכים לו . נשים בטנקים ובגדודי הגנת הגבולות באזור ניצנה, תצפיתניות במוצבים, שוטרות, רופאות, חובשות, לוחמות איסוף קרבי, סמב"ציות, קצינות חמ"ל ורבות אחרות . לצד אזרחים ולוחמים גברים, הן ניצבו מול אלפי המחבלים שפלשו לנגב המערבי . על מספרן הרב של הלוחמות באותו יום אפשר ללמוד, לדאבון הלב, גם מרשימת החללים של היממה הקטלנית ביותר בתולדות המדינה . 51 שוטרות, חיילות, קצינות ומשרתות בכוחות הביטחון נפלו ב ‑ 7 באוקטובר ובימים שלאחר מכן . במהלך המחקר לספר קיימתי עשרות ראיונות, עיינתי במחקרים קודמים, בכתבות ובתיעודים ונדהמתי מעוצמת הלחימה, התושייה והגבורה שנדרשו מן הנשים בקרבות . ככל שהעמקתי בחומר, הלכה והתבררה התמונה המלאה של תפקידן במערכה . הגבורה הנשית במלחמה הזאת פרצה בעוצמה חסרת תקדים . בשל היקפה, לא ניתן להקיף בספר אחד את כל הגיבורות ואת כל מעשיהן . דפי הספר הזה אינם מבקשים לקבוע היררכיה של גבורה, אלא לתעד סיפורים שטרם סופרו במלואם . הקדמה 13
|
|