|
|
עמוד:12
נשים, ספר זה מבקש להאיר שני סיפורים השזורים זה בזה . הראשון הוא סיפור הקרבות של נשים ב ‑ 7 באוקטובר ובחודשים שלאחר מכן : מוקדי הלחימה, ההחלטות שהתקבלו תחת אש, רגעי האימה, התושייה והאומץ . השני הוא סיפורו של המאבק הארוך, שאחדים מחלקיו פחות מוכרים, שניהלו נשים במשך דורות כדי להיות חלק בלתי נפרד מהיחידות הלוחמות . זהו סיפור על שדה הקרב, אך גם על הדרך הארוכה שהובילה אליו . על השערים שנפתחו באטיות, על ההתנגדויות ועל הגבולות שנפרצו . על נשים שהיו אמיצות דיין לכוון נשק אל האויב, וגם אמיצות דיין לצאת למאבקים משפטיים וחברתיים ולשכנע את צה"ל, את משפחותיהן ואת סביבתן כי הן מסוגלות להגן על המדינה בחזית . ההיסטוריה הישראלית והיהודית משובצת גיבורות שנאבקו למען עמן ומולדתן, אך הן היו מעטות וחריגות . לא אחת הושמטו סיפורי גבורתן מן הנרטיב ההיסטורי ומסִפרי המורשת . ייתכן שהיו לוחמות רבות וטובות, אך ללא תיעוד מסודר נעלמו סיפוריהן בין דפי ההיסטוריה . הדרתן של גיבורות מן הזיכרון המתועד צמצמה גם את מספר ההולכות בדרכן . לאורך הדורות עמדו בפני נשים יהודיות מעט מאוד דמויות מופת לוחמות שיכלו לשמש להן מצפן . למרות מסורת המאבק המשותף ‑ נשים וגברים כתף אל כתף ‑ בתקופת המחתרות ובמלחמת העצמאות, במשך עשרות שנים לא היו הנשים הישראליות שותפות מלאות בהגנת המדינה בשדה הקרב . עד 7 באוקטובר 2023 . הלוחמות הצעירות שנלחמו בשדות הנגב המערבי להגנת הערים, המושבים, הקיבוצים והמוצבים הבטיחו את מקומן בספרי ההיסטוריה של ישראל . הן נלחמו ביבשה, באוויר ובים . חלקן נפצעו, אחרות שילמו בחייהן . בשלוש השנים הראשונות של מלחמת 7 באוקטובר, יותר מ ‑ 50 אלף נשים בשירות סדיר, בקבע ובמילואים ‑ חיילות, שוטרות וחברות כוחות ההצלה ‑ היו חלק מן המערכה ועשו היסטוריה . השתתפותן של נשים ישראליות בצבא ובלוחמה אמורה להיות מובנת מאליה . עוד לפני שפרצה מלחמת העצמאות פעלו נשים צעירות כלוחמות 12 מלחמה משלהן
|
|