|
|
עמוד:13
31על העגבניות של עין חרוד, או מהי ציונות היום ? משחק סכום אפס . אי אפשר ליישבאהוהמאבק הזהבהיסטוריה הזאת . באמת בין שתי התפיסות הסותרות האלה . ם שלום היה חלוץ חקר המיסטיקה היהודית, אך גם מגדולי פרשניהֹגרש המודרניים של היהדות . גם הוא חשב שההיסטוריה היהודית מתקדמת ים שלבאופן דיאלקטי . על פי הפירוש המקובל, מציין מושג זה מבנה מסו הזמן ההיסטורי, שבו יסוד נתון ) ה"תזה" ( עומד ביחס של ניגוד ליסוד תזה" ( , ומן הניגוד הזה נוצר יסוד חדש, "גבוה" יותר-שמבטל אותו ) ה"אנטי נשמרים היסודות הקודמים . חשובהעתבה ) ה"סינתזה" ( , שבו מתבטלים וב יותר מן הסכֶמה הזאת היא האפשרות שמזמנת ההיסטוריוסופיה יאלקטית להימנע מכמה כשלים אופייניים של המחשבה התאורטית : הד מהותנות ודטרמיניזם לסוגיו מזה, רדוקציוניזם ) למשל מטריאליסטי ( , היסטוריציזם, וזנים אחרים של רלטיביזם מזה . התפיסה הדיאלקטית הלא תאולוגית של ההיסטוריה מאפשרת להימנע מהנחה ) מעין זו שמניח- אידאלית" ונתונה מראש, של"הות "נצחית",הראי"ה קוק ( בדבר מ התופעות המתקיימות בזמן ההיסטורי . מנגד היא גם פותחת פתח לחשוב עליהן, למצער במקרים מסוימים, כבעלות "משמעות" או "עומק אונטולוגי" שיש לחפשם מעבר לתיאור ההיסטוריוגרפי או לשחזור המדעי, ליכים הסיבתיים שהןהאובייקטיבי והפוזיטיביסטי גרידא של התה תוצאותיהם . הגל, הפילוסוף המובהק של הדיאלקטיקה הזאת, חשב – הוא קרא לה ה"מושג" – שאפשר להציל את כבודה האבוד של ה"מהות" אך סבר שהיא מופיעה רק בסופו של התהליך, בדיעבד ולא לכתחילה . ודוק, למוגבלותוהופעתו המאוחרת של ה"מושג" איננה רק עניין אפיסטמי, ביטוי של האדם, לחוסר יכולתו לנבא את תוצאותיו של תהליך היסטורי, אלא היבט אונטולוגי ראשוני . "המוחלט," קבע באחת מאמירותיו המפתיעות, "הוא תוצאה" . לשון אחר, מה שהמסורת הפילוסופית תפסה בדרך כלל כמקורו, ראשיתו או סיבתו הקדומה והחבויה מן העין של התהליך . זו לעולם איננה נתונה מראששלותוצאהתוצאהתוצאהתוצאהרי, נתפסה אצל הגל כההיסטו רק בסופו של התהליך . – ולא רק מתגלה – והיא מתקיימת, או מופיעה ה"מוחלט" של הגל הוא "סוף ההיסטוריה", שכידוע עדיין רחוק מאיתנו . אך הרעיון שטיבו של תהליך היסטורי, "מהותה" של תופעה היסטורית, הם תוצאה של התהליך – ושג המתאר אותה אל נכוןאו המ – משמעותה ולא סיבתו, הוא רעיון חשוב . לא מובן מאליו ולא אינטואיטיבי, אך חשוב . התוצאה תמיד בלתי צפויה ; כשלעצמה, ולא רק מפני קוצר ההשגה האנושי .
|
|