|
|
עמוד:10
אבו תור 10 בפניה כשכונה משכונות מזרח ירושלים . בהזדמנות זו ברצוני להודות למר גאלב אבו נג'מה, על זמנו ועזרתו שאיפשרו לי להכיר את האתגרים בפניהם עומדת שכונתו, א-ת'ורי . אבו נג'מה, מהמוכתרים הוותיקים בא-ת'ורי, מקדיש את רוב זמנו לפיתוח השכונה ורווחת תושביה, ואף זכה לקבל על כך את פרס יקיר ירושלים לשנת 2021 . בחלקו השני של הספר ניתן למצוא חמישה סיורים מקיפים המתייחסים לאזורים שונים בשכונה, ומספרים את סיפורה מבחינה אדריכלית, חברתית והיסטורית . בסיורים אלה ביקשתי לתעד ולהנציח את אנשי השכונה הוותיקים, ולהחיות בעזרתם פינות חסרות בסיפורה של ירושלים . סיור אחד מבין הסיורים מוקדש לאומנים הרבים שנמשכו לאבו תור בתשע- עשרה השנים בהן הייתה השכונה רחוקה מדופק החיים הירושלמי, ושלטי הברזל, "עצור, גבול לפניך", ניצבו בפינות רחובותיה . הסיורים במסלולים השונים נמשכים כשעתיים . ניתן לשלב ביניהם, לקצר או להאריך, ואפשר גם לקוראם בבית, הכל בהתאם לרצונם ולטעמם של הקוראים והמסיירים . מתוך ההנחה שלא כל המטיילים יצאו לכל הסיורים, הרשיתי לעצמי לחזור ולספר על אתר שכבר התייחסתי אליו בסיור אחר, תוך שינויים בדגשים וברוחב היריעה . במקומות אחרים הפניתי את הקוראים או המסיירים להרחבות אפשריות בהתאם לטעמם . החלק השלישי החותם את הספר מביא עימו את השירה והיצירה הספרותית שנכתבה על שכונת אבו תור, נופיה ותושביה . לצערי, לא יכולתי להביא במלואו את סיפורו של עגנון, "אבי השור" הנושא את שם השכונה "אבו תור", אך בפרק זה אני מביאה לראשונה את המקורות הערביים שהיוו השראה לסיפורו זה . אני רוצה להודות לאנשי אבו תור הרבים על פתיחת הלב והשיתוף בזיכרונותיהם, בלעדיהם לא היה ספר זה בא לעולם . אני מצטערת שלא הצלחתי להגיע לתושבים נוספים, ובטוחני שהיו מוסיפים ומעשירים את סיפורה של השכונה מנקודת מבטם הייחודית . במהלך הכתיבה נפטרה נירה פרדקין ז"ל, מוותיקות השכונה, מורה וחוקרת ספרות ילדים במקצועה, שהגיעה עם הוריה כילדה קטנה לשכונת אבו תור ונפטרה ערירית . זכיתי לראיין אותה ולשמוע על ילדותה באבו תור זמן קצר לפני פטירתה . נירה מייצגת את משפחות פקידי הממשלה שחויבו לעבור לשכונת גבול זו לאחר ההכרזה על ירושלים כבירת מדינת ישראל בדצמבר 1949 . יהיו דברים אלה נר לזכרה .
|
|