|
|
עמוד:8
אבו תור 8 ממשלה בעלי מקצועות חופשיים וגם אומנים שביקשו לחיות את חייהם במרחק בטוח מחיי העיר הבורגנית . תשע-עשרה שנה לאחר מכן, במלחמת ששת הימים נכבשה שכונת אבו תור הירדנית הקרויה א-ת'ורי, ואף שהגבול הפיזי נעלם, שתי השכונות, היהודית והערבית, נותרו לרוב נפרדות כבעבר . מאז, עברו על שתי השכונות שינויים מהותיים ; האוכלוסייה בשכונה היהודית השתנתה ומשכונת סְפָר הפכה לשכונת יוקרה שמתגוררים בה היום כ- 1,800 תושבים . א-תורי, השכונה הערבית, השתנתה גם היא, ומשכונה נידחת וקטנה בקצה מזרח ירושלים, צמחה מעבר למידותיה, ומתגוררים בה היום למעלה מ- 12,000 תושבים, עם תשתיות עירוניות שחלקן בנות שבעים שנה ואף למעלה מכך . המינהל הקהילתי שהחל לפעול בשכונת א-ת'ורי יחד עם ועד השכונה והמנהיגות המקומית, מנסה להתמודד עם מכלול הבעיות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות, המאפיינות את שכונות מזרח ירושלים . הקשרים בין השכונה היהודית לערבית ידעו עליות ומורדות, ומשקפים את המציאות הביטחונית המשתנה בירושלים . התארגנות פנימית של תושבי שתי השכונות, פועלת במשותף ליצירת מרחב שכונתי מיטבי שיענה על צורכיהם, ועמותות חברתיות מגוונות פועלות, כל אחת בדרכה, לפתח מרחבי קשר אזרחיים ותרבותיים בשכונת התפר . בשנים האחרונות, אבו תור, השכונה הציורית והשלווה הנחבאת מעל לדרך חברון העמוסה והסואנת, הולכת ונעלמת אל מול עינינו . יזמים פרטיים נתנו עיניהם בבתיה ההיסטוריים ובנוף הקדומים הנצפה ממנה, והחלו לנגוס בה בכל פה, לרוב, בניגוד להנחיות שקבעה העירייה על אופי הבנייה המותר באגן ההיסטורי . במהלך כתיבת ספר זה הושלמו מבנים רבי קומות בתוך השכונה ומלון "הר ציון" כבש בכליו הכבדים את המדרון המזרחי היורד מדרך חברון אל גיא בן הינום וחסם את הגישה אל בית הקברות הקראי שבמורד השכונה . גם הרכבל המיועד להוביל אלפי תיירים אל הר ציון והכותל המערבי, עומד לנעוץ בכל רגע את עמודיו העצומים בגיא בן הינום שלמרגלות אבו תור, כדי לשאת עליהם עשרות קרוניות אל מול פני החומה . במאבק בין שימור לפיתוח חוששים רבים שירושלים הולכת לאבד פנינה נוספת במחרוזת העתיקה והיפהפייה המקיפה אותה . שלא כאחיותיה השכונות הערביות האמידות, טלביה, בקעה וקטמון, לא זכתה אבו תור לתיעוד היסטורי, חברתי או אדריכלי מספק . רגע לפני שהקסם נעלם, יצאתי לתעד את תולדותיה של שכונה ייחודית זו על בתיה ואנשיה . ביקשתי
|
|