|
|
עמוד:7
8 # שבט תשע"ח פברואר 2018 7 החיים . לדעתי, הנתונים מספרים סיפור אחר – ועתידנו המזהיר עוד לפנינו . הנתון השלילי המדובר ביותר בכלכלה הישראלית הוא הפריון הנמוך . העובד הישראלי מייצר ( בממוצע ) פחות לשעת עבודה מרעהו במדינות המפותחות . ניטול שוב את דנמרק כדוגמה . העובד הדני מייצר מעל 60 דולר לשעה בממוצע . לעומתו, העובד הישראלי הממוצע מייצר קצת פחות מ- 37 דולר לשעה ( על פי דו״ח מכון המחקר של הכנסת ) . פריון משמעו היחס בין ההשקעה והתוצר ; פריון נמוך משמעו שהמעסיק מרוויח פחות מהפוטנציאל של שעת העבודה שעליה הוא משלם . נתונים אלו ראויים לתשומת לב יתרה משום שההשקעה בהכשרתם של עובדים בישראל גבוהה מאוד וניכרת בשיעור בעלי התארים האקדמיים . בישראל, מעל 46 אחוזים מהעובדים הם בעלי תארים אקדמיים ; ואחוזים אלו מציבים אותה כשנייה לקנדה, לפני ארצות הברית והרבה לפני דנמרק . מהן הסיבות לפריון הנמוך ? קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל, מעבירה הרצאות לכלכלנים ובהן היא מתארת מגוון נתונים רחב בנוגע לשיעור הפריון . דא עקא שהפיל הענק, השוכן במרכז החדר, אינו מדובר ; הפיל הוא חוקי העבודה בישראל, הנושאים אופי נוקשה ואינם מאפשרים גמישות עסקית ותעסוקתית . דברים אלו נכונים לגבי השוק הפרטי ונכונים כפליים באשר למגזר הממשלתי . בכל הנוגע לחופש העיסוק, מדינת ישראל נמצאת בתחתית הרשימה ( על פי נתוני מכון הריטג׳ ) . הנה אפוא סיבה לאופטימיות . אם מצבה הכלכלי של ישראל כה טוב, למרות כל הכשלים – אלו שנמנו כאן ואלו שלא – הרי שפוטנציאל הרווח גדול מאוד . איך מממשים אותו ? כדי לענות נפנה רגע לסיפורו של פיטר תיל, אחד המשקיעים העשירים ביותר בעולם כיום . תיל שמח כאשר התקבל למשרד עורכי דין יוקרתי בניו-יורק, אך לאחר שבעה חודשים קם תיל ועזב . מכריו, שהופתעו מעזיבתו את המשרד הנחשק, הופתעו עוד יותר לשמוע כי ב- 1999 החבר המוזר ייסד חברה קטנה ושמה ״פייפאל״, וכי הוא מכר אותה כעבור כשלוש שנים לחברת ״איביי״ בעבור 5 . 1 מיליארד דולר . מאז הספיק תיל להיות המשקיע החיצוני הראשון ב״פייסבוק״, ב״לינקדין״ ובעוד חברות היי-טק וקרנות גידור . תיל אינו שומר את דעתו לעצמו ומרבה להרצות על מגוון נושאים : כלכליים, פילוסופיים ופוליטיים . באחת מהרצאותיו הוא עוסק במזל, ובעיקר בחוסר הרלבנטיות שלו . לשיטתו, יסוד ההצלחה היא האופטימיות, אלא שאין די בה כשלעצמה ויש לחבּרהּלתובנה כי ״מה שאשקיע היום יקצור פירות בעתיד״ . לדבריו, עד אמצע שנות השמונים החברה האמריקנית הייתה אופטימית וניסתה לשנות את היקום : היו לה חלומות לכבוש את העולם ולהגיע לחלל ; הסרטים שנעשו באותן שנים הציבו עתיד ורוד ; הטכנולוגיה נדמתה כעתידה לשנות את החיים מקצה לקצה . בסרט ״בחזרה לעתיד 2 ״, שהופק ב- 1989 , דוק ומרטי טסים משנת 1985 לשנת 2015 ומוצאים עולם של מכוניות מעופפות, סקייטבורד מרחף ונעליים שנקשרות מעצמן . אך הנה כיום, בשנת 2018 – כאשר בידי כל אחד מאיתנו כוח מִחשוב רב יותר מזה שהיה לאנושות כאשר הנחיתה אסטרונאוטים על הירח – דוק ומרטי
|
המרכז לחרות ישראל
|