בזכות האופטימיות

עמוד:6

6 ן ה כ ד ע י מ ע / ת יו מ י ט פ ו א ה ת ו כ ז ב למוזס היה לא רק חזון אופטימי – אלא גם הכרה בכך שיש לו השפעה משמעותית על דרך מימושו . השילוב בין חזון לאחריות מניע אנשים לחשוב בגדול ולהרחיק ראות, ליטול סיכונים וגם לשלם מחירים בהווה – מתוך אמונה שהעתיד יהיה יותר טוב . קשה לשער איך הייתה מנהטן נראית ללא תשתיות תחבורה נאותות וללא פארקים רבים, אך אין ספק שבלי מעשיו של מוזס קשה היה לממש את הפוטנציאל הגלום בעיר . הכלכלה הישראלית נמצאת כיום במצב טוב . לפי אומדן מוקדם שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התוצר המקומי גדל בשנת 2017 בשלושה אחוזים, המשך לרצף בן כמעט עשור של גידול בתוצר . כדי להבין את המשמעות של הצמיחה הזאת די להביט בה מתוך השוואה למדינות אחרות . הצמיחה בישראל השנה כמעט כפולה מזו שבמדינות המפותחות באירופה ובצפון אמריקה, ומתקרבת לזו שבסין ובהודו . התוצר המקומי הגולמי, התמ״ג, מייצג את הצמיחה . הוא מבטא את כלל הפעילות הכלכלית במדינה, וכולל את הצריכה של כלל התושבים, את הכספים שהושקעו בפרויקטים שונים, את הוצאות הממשלה, ואת הסכום שנשאר לאחר הפחתת הייצוא מהייבוא . כדי להשוות בין מדינות מחלקים את התמ״ג במספר הנפשות במדינה ; כך מקבלים את שיעור התמ״ג לנפש . אף שברור כי המספרים שהתמ״ג מוסר אינם מדויקים – למשל, הם אינם כוללים כסף לא-מדווח – זהו עדיין נתון מרכזי המספק אומדן מקורב של מצב המשק . נתוני התמ״ג לנפש בישראל של 2017 חצו את סף ה- 40,000 דולר . כדי לסבר את האוזן יש לדעת כי בשנת 2010 נתוני התמ״ג לנפש בישראל עמדו על 26,656 דולר, ובשנת 2003 על 16,300 דולר . לשם ההשוואה, בשנת 2003 התמ״ג לנפש בדנמרק היה בשיעור של 31,260 דולר וב- 2016 עמד על 49,021 דולר – כלומר הפער בין הכלכלה הישראלית לזו הדנית, לדוגמה, הולך ומצטמק בצעדי ענק . למעשה, הדבר מעיד על צמיחה ישראלית מופלאה, שכן הגידול בתמ״ג לנפש מתקיים למרות גידול אוכלוסייה בקצב שהוא גדול כמעט פי חמישה ( ! ) מזה של האוכלוסייה הדנית . התמ״ג אינו הנתון היחיד שמספר בטובתה של הכלכלה הישראלית ; גם נתוני האבטלה העדכניים מעידים על כך . שיעור האבטלה בישראל נמצא כיום בשיא שלילי של כל הזמנים, והוא נמצא על סף המחסור בידיים עובדות – בעיקר בתחום התוכנה . ההשתתפות בשוק העבודה בישראל בגילי 25 – 64 עומדת על קרוב ל- 80 אחוזים ( על פי דו״ח מכון המחקר של הכנסת ) – קרוב מאוד לדנמרק שבה שיעור ההשתתפות בשוק העבודה הוא קצת יותר מ- 81 אחוזים . אין לשכוח גם כי אוכלוסיית ישראל כוללת שני מגזרים – המגזר החרדי והמגזר הערבי – שיחסם להשתתפות בשוק העבודה אינו תואם את יחסה של החברה הכללית . למרות זאת, ואף שרק 33 אחוזים מקרב הנשים במגזר הערבי משתתפות בשוק העבודה, אחוז ההשתתפות של נשים בשוק העבודה בישראל גבוה מהשיעור הממוצע במדינות OECD-ה . יש שיפרשו נתונים אלה כנקודת שיא . לדידם, כיוון שאנו מתקרבים בצעדי ענק לממוצעים העולמיים, העתיד הקרוב יכלול צמיחה מתונה למדי ועלייה איטית ברמת

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא