פמיניזם שהולך עם המציאות

עמוד:14

14 ין ל ב י ר ן צ ני / ת ו א י צ מ ה ם ע ל ל ו ה ש ם יניז מ פ שהוא – בדגש על יחסים מיניים . פמיניזם זה הביא להישגים בתחום ההטרדה המינית והאונס . כך, כבר בתוך השיח הפמיניסטי אפשר למצוא סתירה ומתח בין תפיסה מהותנית, הטוענת כי לנשים מבנה נפשי ופיזי שונה מלידה, לבין תפיסה הַבְנָייתית המתעקשת כי דמות האישה היא תוצר מלאכותי שהוכתב בידי גברים . אלא שאם אכן הכול הבנייתי ומלאכותי, אין לנשים לגיטימציה לפעול כנשים, כי זו הכרה בקטגוריה שאינה קיימת . וכך המאבק הנשי מאבד מכוחו ומתמוסס . לעומת זאת, גישה מהותנית המקבלת שנשים שונות עלולה לאפשר על בסיס זה אפליה ושימור ההיררכיה . הפמיניזם הרדיקלי, יוצא ירכו של הגל השני של הפמיניזם מצא לסתירה הזו פתרון בדמות הנוסחה הבאה : נשיות היא הבנָיה, אך מרגע שנחתמה אי אפשר לפרק אותה כיוון שזהו המבנה התרבותי הבסיסי שאנו חיים בו, ורק מתוכו יש לפעול . הפמיניזם הרדיקלי ממעט לתת מקום לתחושות אינדיבידואליות של נשים : זרם לוחמני זה, מדבר לרוב בשם הנשים כולן, כאילו אין כל אחת מהן חווה את העולם אחרת, ונוטה לבטל חוויות אותנטיות של נשים ממשיות . כך למשל הוא טוען נחרצות שהמיניות הנשית המוכּרת היא המצאה פיקטיבית פרי המוח הגברי וכלי לדיכוי נשים ( כדברי אנדריאה דבורקין, בספרה ׳משגל׳, 1987 ) . הגל השלישי והאחרון עד כה של הפמיניזם יוצא מנקודת המוצא שהנשיות היא הבניה, אך מסרב להשלים איתה . הוא מבקש לפרק לחלוטין את מושג האישה ואת האבחנה הדואלית בין נשים לגברים . כאן הפמיניסטית שבי לוחצת על הבלמים בכל הכוח . כי בשבילי, היות אישה היא עובדה שאינה ניתנת לערעור, ממש כמו שהגובה שלי הוא עובדה שאין לי אפשרות אלא להשלים איתה . אני אישה : אני חושבת אחרת, אני מרגישה אחרת, אני מתנהגת אחרת . זה מגביל אותי במובנים מסוימים, ומקנה לי יתרונות ייחודיים אחרים . זה לא רע ולא טוב ; זה פשוט אחר, לא גבר . ובהתאם לכך, איני מעוניינת שיתייחסו אליי כאל גבר ואיני מוכנה שיפתחו את הגדרת הנשיות לכל אדם אשר נדמה לו שהוא מרגיש אישה . אין לו מושג איך זה להרגיש אישה, ואולי גם לי אין, פשוט כי אני לא מרגישה אישה, אני חיה אישה . הפמיניזם הוא אם כן שם גג למגוון אידאולוגיות, תיאוריות ותנועות, שהמכנה המשותף להן הוא התנגדות לאפליית נשים, מאבק לשוויון בחוק ולשוויון הזדמנויות בחינוך ובתעסוקה, ומאבק נגד אלימות כלפי נשים . חלק מהגישות הפמיניסטיות, בפרט בגלים המאוחרים, הן אכן מהפכניות ; הן מבקשות למוטט את המבנה הקיים כדרך היחידה לעורר שינוי אמיתי . אולם מגמות אחרות בתוכו, כגון הגל הראשון, ודאי אינן חורגות מהתפיסה השמרנית המבקשת לערוך את השינוי במסגרת הקיימת . גישה שמרנית אינה מתנגדת להתפתחויות ולשינויים, אלא רק מבקשת שאלה יתקיימו באופן אורגני, בהתאם לסדר הטבעי . המצב הסופי הרצוי יתאפשר רק אם ניתן לדברים זמן להשתנות לפי הרצון והצורך, ולא נכפה הפיכה באופן מלאכותי . המאבק לזכות ההצבעה לנשים, לדוגמה, החל כבר במאה ה- 18 , יחד עם תהליך האמנציפציה, תהליך גדול יותר שהעמיד את האדם במרכז ושחרר אותו . בתקופה

המרכז לחרות ישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר