|
|
עמוד:11
8 # שבט תשע"ח פברואר 2018 11 הנמלה והחרגול החרה-החזיק אחריו . אדם אחראי, כך למדנו, הוא זה הדואג לעתיד ; אדם חי, ניסו לתקן אחר כך בסדנאות- מודעות, הוא זה החש במלאות את ההווה . כאנשים אחראיים אנו מנסים לצפות פני עתיד ולהיערך כבר עכשיו, לאסוף בר מהשנים הטובות כדי שיכלכלו אותנו בשנות רעב . ואם ביחיד כך – במדינה על אחת כמה וכמה . אמנם משרת 'נציב הדורות הבאים' בכנסת גוועה עוד בימי הדור שכונן אותה, אבל רשויות השלטון כולן עסוקות כל העת בהיערכות הזאת . אנו מנסים לחזות את עומסי התנועה העתידיים ולבנות כבר כעת כבישים, מסילות ונמלי תעופה ; אנו משקיעים מאמץ אינטלקטואלי ומודיעיני כדי לחזות את פני שדה הקרב העתידי ולהכין כבר כעת את אמצעי הלחימה ואת החשיבה האסטרטגית ; אנו חרדים להתאמתם של בני הדור הבא לכלכלה העתידית כשם שאנו חרדים לחוסן הלאומי וללכידות – ומנסים להתאים את מערכות החינוך לאתגרים הללו . אחד מתוצרי הלוואי של חרדתנו לעתיד היא הנטייה להציג תחזיות ארוכות-טווח בנושאים מורכבים, על פי רוב תחזיות- אימה, המתבררות כמופרכות כאשר העתיד החזוי הופך להווה . שתי הדוגמאות הבולטות הן התחום הדמוגרפי והתחום האקלימי . בראשית המאה הי"ט פרסם רוברט מלתוס את ספרו על אוכלוסיית העולם, ובו הזהיר כי זו תגדל במהירות רבה ממהירות גדילתה של יכולת ייצור המזון . לפני כיובל שנים רעשה דעת הקהל במערב בעקבות תחזיות שדיברו על פיצוץ אוכלוסין אפוקליפטי לקראת סוף המאה . בזירה הישראלית, קשה לאתר רגע בתולדות המדינה שבו לא הזהירו התחזיות הסטטיסטיות מפני שחיקה חריפה של הרוב היהודי או היעלמות שלו בתוך עשור או שניים ; ובשנים האחרונות נפוצות התחזיות על גידול דרמטי בחלקם של החרדים באוכלוסייה – תחזיות שהתבררו כמעט מיד כבלתי מהימנות . מסתבר שלהיסטוריה חוקים משלה . תפניות טכנולוגיות שאיש לא חזה שינו כליל את יכולת הפקת המזון, תהליכי מודרניזציה צמצמו את הריבוי הטבעי, דפוסי הגירה הפתיעו את התחזיות – הן בזירה העולמית הן בזירה הישראלית והערבית – ושינויים תרבותיים הפכו חלק מהתהליכים הדמוגרפיים לחסרי משמעות . לעיתים הפרכת התחזית טמונה בה עצמה, בצורה מתבקשת, כמעט כמו שיווי משקל אקולוגי : ככל שחלקם של החרדים באוכלוסייה גדול יותר, למשל, כך הם – כמעט בהכרח – חדלים מלהיות אותם חרדים שעליהם דיברו התחזיות ; הם עובדים יותר ומקימים משפחות גדולות פחות . וכאשר חששו מנהיגי סין או איראן מהתפוצצות אוכלוסין קונקרטית – הם הובילו לשינוי תרבותי או דתי שהפך את המגמה . אבל העיקר אינו הסבר כזה או אחר . העובדה החוזרת היא כי תחזיות דמוגרפיות ארוכות טווח אינן מהימנות ; זהו, כנראה, מסוג הדברים שכדאי לנו לדעת שקשה לנו להעריך . ואם חברות אנושיות הן גורם קשה לחיזוי – מערכות אקולוגיות על אחת כמה וכמה . למרות טכנולוגיות מתקדמות מאוד, אינספור תחנות מדידה ומידע סטטיסטי אינסופי וגלובלי, התבונה האנושית עדיין אינה מסוגלת למשימה הפשוטה של
|
המרכז לחרות ישראל
|