על צימאון ובורות נשברים

עמוד:13

7 # כסלו תשע"ח דצמבר 2017 13 המודרני, אולם האם באמת צריך פקולטה למדעי רוח בכל אחת מהאוניברסיטאות ברחבי הארץ כדי לשמר קומץ אנשי רוח בחברה הישראלית ? יש חשיבות רבה במתן חינוך לכול, למען פיתוח חברה משכילה ומתקדמת יותר, אך בדיוק לשם כך נועד בית הספר התיכון . לימודים במוסדות אקדמיים הם פריווילגיה, ואם אין מדובר במקצועות התורמים למשק ישירות, אין סיבה שימומנו על ידי הציבור הרחב . ואשר להנגשה – האומנם העמקת האקדמיזציה מקדמת ניעות ( מוביליות ) חברתית ? שיעור האקדמאים בארץ עומד על 46 אחוז מכלל האוכלוסייה, לעומת לא יותר מ- 30 אחוז במדינות מקבילות באירופה שבהן הלימודים חינם . רבים מהתארים הללו, גם במדעי הרוח, נלמדים גם במוסדות שאינם מסובסדים בידי הממשלה, ושהסטודנטים נדרשים לשלם בהם שכר לימוד מלא . לצד זאת, נכון לשנת 2010 , מדינת ישראל היא בעלת אחוז הנשירה ממסלולי השכלה גבוהה השישי בגובהו מבין מדינות OECD-ה . במלים אחרות, המצב בישראל אינו של ״השכלה מונגשת״, אלא של אינפלציית תארים שערכם יורד משנה לשנה . המימון הציבורי הנרחב לפקולטות למדעי הרוח לא רק שאינו מוצדק, אלא שהוא אף מזיק, והוא הגורם לכדור השלג המשברי שבו נמצאים מדעי הרוח מלכתחילה . לאוניברסיטאות, שתקציבן מובטח להן ללא קשר לתפקודן, ואשר אינן תלויות לקיומן במכסת סטודנטים או בתרומות של ממש, אין תמריץ להתייעל או להתאים את התנהלותן לצרכים משתנים . גוססות ומדממות ממשיכות הפקולטות למדעי הרוח לנשום באמצעות סבסוד מהמדינה גם כאשר שוק הסטודנטים אינו מעוניין בה, בעוד גישושים לעבר סגירת חוגים זוכים לזעקות מחאה בסגנון ״ריקבון החברה הישראלית״ . כבר ב- 2004 הצהיר נשיא האוניברסיטה העברית דאז, מנחם מגידור, כי ״בשביל לשמור על איכותה של המערכת חייבים להקטין את התלות שלה בתקצוב הציבורי . אם נהיה סמוכים על שולחן הממשלה התוצאה תהיה מערכת מדורדרת . צריך להפסיק בכלל את התמיכה הממשלתית בסבסוד הסטודנטים . המערכת צריכה להשתחרר מהסובסידיה, מהרגולציה, מההתערבות הממשלתית״ . 13 שנים אחר כך, דבר לא השתנה ואכן המערכת מציגה קריסה לתפארת . במציאות שבה מוסדות להשכלה גבוהה מקבלים מימון בלי קשר לתרומתם החברתית ולמיצוי מרבי של המשאבים המושקעים בהן ; במציאות שבה היחס המספרי בין מרצים לסטודנטים קטן כמעט עד כדי שוויון אך הדבר אינו משפיע על שכר המרצים ועל תנאי הפנסיה שלהם ; במציאות שבה מחקרים הומאניים הפכו ערטילאיים ובלתי נגישים מחוץ לכותלי מגדל השן – אין פלא שמדעי הרוח נמצאים בנסיגה חסרת מעצורים . צמצום הסבסוד לפקולטות למדעי הרוח אולי יצמצם את מספרן, אך יבטיח שהמעטות שתתקיימנה תהיינה ברמה גבוהה, ושהמרצים בהם יהיו אנשי רוח של ממש, העוסקים לא רק במחקר אלא גם בהגות, בכתיבה ובתרגום המעשירים את הציבור הרחב . הצעירים המעוניינים בלימודי רוח ימלאו את הפקולטות שתישארנה, להערכתי לפחות שתי פקולטות ברחבי

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא