|
|
עמוד:10
10 ק ר ו ש ב א יו / ה ינ ט יו ל י ה ם ע ת ו כ ח ל פרשנות ובין פגיעות מובהקות, כמו גם בין תלונות מבוססות ובין אימוץ אוטומטי של נראטיב-הקורבן . בעייתית לא פחות הנטייה להתעלם לחלוטין מכל פועלו של אדם ברגע שהתברר כי לא היה מלאך צחור בעניינים שבינו לבינה . כאשר אבירי הטוהר המיני מאמצים התנהלות כזו ומתרחקים מאוד מהדיוק הענייני, הם פוגעים בשלל ערכים אחרים – בראש ובראשונה בערכי האמת וההגינות, שאינם חיוניים לחברה פחות מן ההגנה מפני פגיעה מינית . מוטב לה למהפכה שתתרכז במיצוי ובטיפוח ההישגים החשובים שלה, ולא תיגרר, בתאבון מוגזם, למשטר-טרור . אין הצדקה לביטול ההתיישנות על עבירות מסוג אחד בעוד זו נשארת על עבירות אחרות ; ובוודאי שאין הצדקה למחיקת כל דמויות המופת מן ההיסטוריה, רק מפני שבעת שהללו חיו ופעלו רווחו בחברה תפיסות מתקדמות פחות . האם באמת נכון להותיר על שלטי הרחובות שלנו רק שמות נשים, להסיר מהתודעה הקולקטיבית כמעט את כל גיבוריה, וליטול מן הספריות שלנו את כל מה שכתבו גברים שלקו במחלות המוסריות השגורות של בני דורם ? האם חברה בעלת עמוד שדרה ערכי יכולה לשעבד את כל נכסיה לטובת מסע-צלב אחד, חשוב ככל שיהיה, ולהתעלם מכל מחיר ? אין ספק, החברה שלנו יוצאת מחושך לאור, הן ביצירתן של נורמות חדשות והן בחשיפתן של עוולות העבר . חלק מהעוולות הללו, חייבים להעז ולומר, הם גם פרי התפיסה המתירנית עצמה, ששטפה את היומיום במתח מיני והעלימה מן העולם את מושגי הכבוד והצניעות ( כמובן, גם מתחת למסווה שלהם רחשו דברים רעים ) , ונזכרה מעט מאוחר מדי להגדיר את הגבולות . זהו תהליך מרתק שבמהלכו מנפצים פסילים ומיתוסים, ומערערים על מה שהיה וטוב שאיננו עוד . הצלחתו של הפרויקט ומניעתה של תנועת- נגד תלויים, בין השאר, ביכולת של מובילי המהפכה להתעלות מעבר ללהט הקדוש ולנהוג בריסון ובתבונה .
|
המרכז לחרות ישראל
|