תיקונה של לאקונה חוקתית

עמוד:13

6 # תשרי תשע"ח ספטמבר 2017 13 את הדברים האלה, אשר נקבעו במסגרת פסק דין ׳בנק המזרחי׳, ראוי שיכיר כל מי שמבקש להבין את העיוות החוקתי שאנו נמצאים בו מאז : . . . במרץ 1992 נחקקו חוק-יסוד : חופש העיסוק וחוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו . עם חקיקתם חל שינוי מהותי במעמדן של זכויות האדם בישראל . הן הפכו לזכויות חוקתיות . ניתן להן מעמד חוקתי על-חוקי . חוק ״רגיל״ של הכנסת אינו יכול לשנותן . חקיקה רגילה אינה יכולה לפגוע בזכות אדם מוגנת אלא אם כן מתקיימות הדרישות הקבועות בחוקי היסוד . אי קיום הדרישות החוקתיות הופך את החוק הרגיל לחוק לא חוקתי . זהו חוק שנפל בו פגם חוקתי . בית המשפט עשוי להכריז על בטלותו . ישראל היא דמוקרטיה חוקתית . עתה הצטרפנו לקהילת המדינות הדמוקרטיות ( ובהן ארצות-הברית, קנדה, גרמניה, איטליה, דרום אפריקה ) אשר להן מגילת זכויות אדם ( Bill of Rights ) חוקתית . הפכנו להיות חלק ממהפכת זכויות האדם, המאפיינת את המחצית השנייה של המאה העשרים . . . מהפכה זו לא פסחה גם עלינו . הצטרפנו אליה במרץ 1992 . . . עם חקיקתו של חוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו התרחשה מהפכה חוקתית במעמדן של זכויות האדם בישראל . מספר זכויות הפכו לזכויות חוקתיות-על-חוקיות . הפוליטיקה הישראלית הפכה, בכל הנוגע לזכויות האדם, לפוליטיקה חוקתית . התרחשה קונסטיטוציונליזציה של המשפט הישראלי . . . אם בעבר נגזרו זכויות האדם מההסדרים בענפי המשפט השונים, הרי מעתה ייגזרו ענפי המשפט השונים מזכויות האדם החוקתיות . . . לא הכוח השלטוני באיזונו הראוי הוא שיקבע את זכות האדם, אלא זכויות האדם באיזונן הראוי הן שתקבענה את הכוח השלטוני . . . עם המהפכה החוקתית של ברק נשבר האיזון ההיסטורי בין ערכיה של ישראל כמדינת לאום לבין ערכיה כמדינה המחויבת לזכויות אדם . במשפט הישראלי העכשווי, ערכי המדינה היהודית נמצאים בנחיתות נורמטיבית . מדינת ישראל שרויה כיום בלאקונה חוקתית : היא מוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית, אך נעדרת כל תוכן חוקתי לגבי אופייה כמדינה יהודית . מתוך חוקי היסוד שנמנו לעיל, עשרה יוצקים תוכן משמעותי וחשוב בצביונה הדמוקרטי של המדינה . אף לא אחד מהם עוסק בצביונה היהודי . מציאות זו מביאה להיווצרותו של פער אדיר בין אתוס המדינה היהודית כפי שהחברה הישראלית רואה אותו, לבין המעמד החוקתי של ישראל בפועל . ׳חוק יסוד : ישראל מדינת הלאום של העם היהודי׳, הנמצא עתה בשלבי גיבוש, נועד למלא את הלאקונה הזו . כפי שהוכיח מחקר מקיף שכתב ד״ר אביעד בקשי בעבור המכון לאסטרטגיה ציונית, בעשורים האחרונים חלה שחיקה דרמטית במשקל שמעניק בית המשפט העליון לזהותה היהודית של ישראל . בקשי סוקר כמה סוגיות קונקרטיות הנוגעות לזהותה של ישראל כמדינת לאום : הקצאת קרקעות ותמריצים להקמת יישובים יהודיים, שאלת מעמד הבכורה הניתן בישראל לשפה העברית, השתתפות פוליטית של מפלגות השוללות את קיומה של ישראל כמדינתו של העם היהודי, וסוגיית מדיניות ההגירה לישראל של מי שאינם זכאי שבות . מסקנת

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא