התרבות הפוליטית בישראל: מהומרוס להסיודוס

עמוד:11

3 # שבט תשע"ז פברואר 2017 11 הפחות בכותרות עיתוני הבוקר . ייתכן שתאמרו לעצמכם, מה חדש . הרי מאז ומעולם הורכבה הספירה הציבורית מכוחות שביקשו לעשות לעצמם שֵם . אך האמת היא שהרדיפה אחר התהילה היא רק ערך אחד מתוך שלל ערכים שהניעו את הפוליטיקה והפוליטיקאים לאורך ההיסטוריה, ערכים המנהלים ביניהם איזון עדין . נטייה מוגזמת של המטוטלת לצד אחד עלולה להיות מסוכנת, כפי שמדגימים נתוני אי - האמון שהובאו לעיל . חיוני, אפוא, להבין את מקורותיה של האווירה הפוליטית הנוכחית כדי שנוכל להציע לה חלופה בעלת משמעות, בטרם תכורסם שארית אמון הציבור בנבחריו . הן את המקורות והן את החלופות ניתן לאתר באבן הפינה של רבים מיסודות הפוליטיקה והממשל הציבורי : יוון העתיקה . ב . בשנה האחרונה התפרסמו בישראל תרגומים לשתיים מיצירות המופת של הספרות היוונית, שהשפיעו עמוקות על התפתחותה של התרבות המערבית כולה : ה'אִילִיאַדַה' של הוֹמֶרוּס ( בתרגומו של אהרן שבתאי, המצטרף לתרגומים קודמים ליצירה הזו ) , וה'תֶאוֹגוֹנִיָה' של הֶסְיוֹדוֹס ( בתרגומו של שמעון בוזגלו ) . הביוגרפיה המדויקת של שני המשוררים הקדומים עוד אינה ברורה, ואף הוטל ספק בייחוס היצירות אליהם . מקובל ששניהם חיו במהלך המאה השמינית לפני הספירה, אך מלבד זאת, ומלבד המשקל ששירתם כתובה בו, אין ביניהם כמעט דבר במשותף . הומרוס הוא משורר הקרבות . האיליאדה כולה מגוללת את סיפור מלחמת טרויה, שבה נלחמו היוונים בטרויאנים לאחר שפאריס – נסיך טרויה – נטל לעצמו במרמה את הלנה, אשתו היפה של מנלאוס מספארטה . זהו סיפור רב רושם ורב דמויות, הנטווה ביד אמן המאפשרת לקורא לחוות בעצמו את שדה הקטל . יש בו גיבורים ואלים, תככים ומזימות, נאומי פאר ולוויות ענק . מספרים כי אלכסנדר מוקדון, שכבש חצי מהעולם מאות שנים לאחר שנפטר הומרוס, לא נפרד מטופס האיליאדה המיוחד שהכין בשבילו מורהו הנאמן, אריסטו . תחושה זאת לא מיוחדת רק למצביאים יחידי סגולה ; כל מי שפגש באיליאדה יודע שהיא נקראת בדופק גבוה ובנשימה עצורה . את הסיודוס, לעומת זאת, מטרידים נושאים שונים בתכלית . בתיאוגוניה הוא מתאר את השתלשלות תולדות האלים, באופן אינפורמטיבי וכמעט 'מדעי' . הדברים באים לידי ביטוי מובהק בספר נוסף פרי קולמוסו, 'מעשים וימים', שבו עוזב הסיודוס כליל את הוויות העולם העליון ופונה לתחומם של בני האדם : מעשים וימים הוא ספר הדרכה לאיש האדמה היווני, ואף ייתכן שאחיו הסורר של הסיודוס היה נמענו המקורי . לא נמצא בו עלילות גבורה או שלל קרבות, לא הורגים ולא נהרגים . המשורר מעניק לקהל קוראיו עצות שימושיות בנוגע לטיב היבולים ועונות השנה – ומפעם לפעם מרביץ בהם תורה מוסרית . ההבדל בין הומרוס להסיודוס אינו מתמצה בתחומי העניין ; בין המשוררים פעורה תהום ביחס לדמות האדם הרצויה ותכונותיה האידיאליות . כפי שציין שלמה שפאן בהקדמה לכתבי הסיודוס בתרגומו, מדובר בשני "אקלימים רוחניים" שונים : "הערצת החריצות והעמל אצל הסיודוס

המרכז לחרות ישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר