|
|
עמוד:9
2 # כסלו תשע"ז דצמבר 2016 9 לפרדיגמת הכיבוש הזו, שגם בעיני ישראלים רבים מדי הפכה לשורש המיתי של כל מה שרע כאן, אין שמץ של אחיזה במציאות – אך יש לה אחיזה במדינאות הישראלית, המחזקת אותה כל העת בשל אותה מדיניות של עמימות . קשה מאוד להצדיק התיישבות אזרחית ב"תפיסה צבאית" . הצגת השארתם של יהודה ושומרון בידינו כאילוץ ביטחוני בלבד מחזקת את ראייתנו ככובש זר – ומאיצה בקהילייה הבינלאומית לחתור להשבת ה"צדק" המוחלט גם במחיר של פגיעה פוטנציאלית בביטחון, בעיקר כאשר מדובר במדינה חזקה ומצליחה, ולא במקבצי הנדבות הפלשתינים . נתניהו רוצה להכרית את נרטיב הכיבוש הזה, אבל מנסה לעשות זאת תוך שהוא נמנע בעקביות מלטעון שבשקר יסודו . הוא מעדיף לא לומר שבעינינו יהודה ושומרון הם חלק ממדינת ישראל, כעת או בעתיד הקרוב, כדי ליהנות מאשליית המדינה הפלשתינית שבדרך, זו המהווה קבלן משנה לאחריות על האזרחים הערבים וגורם נוח להאשמות ( מוצדקות על פי רוב ) . אכן, יש סיבה לגמגום הישראלי ארוך השנים : ביהודה ושומרון חיה אוכלוסייה ערבית גדולה, הרחוקה מהחזון הציוני ועלולה לערער את הדומיננטיות הדמוגרפית היהודית אם תיעשה חלק ממדינת ישראל . מנגד, החלת החוק הישראלי על השטח בלי הענקת זכויות אזרח מלאות לכל התושבים תיצור מציאות של אזרחים סוג ב', שהחברה הישראלית והקהילייה הבינלאומית יתקשו להשלים עמה . זוהי בעיה שהובילה חלק מהמדינאים הישראלים לחלום כל העת על מסירת יהודה ושומרון למדינה אחרת שתוכל לנהל אותם כראוי, וחלק אחר – אלה שהבינו שאין ולא תהיה מדינה כזו, או שחשו שקריעת לב הארץ מהרצף הגיאופוליטי וההיסטורי של ישראל היא בלתי סבירה – לחתור להותיר את המצב על כנו : להשאיר את ישראל כריבון-בפועל, במעמד זמני שהוא נצחי, ולוודא שרוב האוכלוסייה הערבית מצויה מחוץ לאחריותנו הישירה . זוהי טעות אסטרטגית שישראל, כאמור, משלמת עליה מחיר כבד – ועוד תשלם . ראוי היה לנסות ולפתור את הבעיה האחת – בעיית המעמד האזרחי של הערבים החיים ביהודה ושומרון – במקום לחולל, בעקבותיה, שלל בעיות רחבות יותר ועקרוניות יותר . מוטב לתחֵם את הבעיה, להקדיש לה את מיטב המוחות והיצירתיות, ולהגיע לכמה פתרונות מלאים או חלקיים, מידיים או ארוכי טווח, מאשר להיכנע להנחה שהיא בלתי פתירה ולנהל בשל כך מדיניות בלתי סבירה במשך עשורים רבים . במלאת חמישים שנה לריבונות ישראל בפועל ביהודה ובשומרון, הגיעה השעה לחדול מהגמגום המזיק הזה . אנו בוגרים מספיק כדי ליטול אחריות אמתית ומלאה על לב הארץ שלנו, כדי למנוע צמיחתו של עוד דור מתוך הסתה מתמדת לאלימות, וכדי להתחיל לצעוד בנתיב שבסופו, בדרך שלא תסכן את אופייה של מדינת ישראל, יהיה עברו המערבי של נהר הירדן ארץ אחת, נווה של ביטחון, שלום ושגשוג בלב המזרח התיכון . * * * ועוד הערה על פיקדון ואחריות . דרכם של פיקדונות שהם מגיעים לאדם לאו דווקא מרצונו וביוזמתו, אך עליו מוטלת האחריות עליהם . יהודה ושומרון הם פיקדון יקר- ערך, הממתין כבר יובל שנים ליחס ראוי . הם משאב ארכיאולוגי, תיירותי, תרבותי
|
המרכז לחרות ישראל
|