לדבר ציונות

עמוד:11

1 # תשרי תשע"ז אוקטובר 2016 11 יותר, שהכיבוש אינו משחית . הוא יכול להיות תשתית לרוח גדולה של בניין ויצירה, של אהבת אדם, צניעות חומרית וטיפוח קהילה, של שלום ושל שגשוג – כפי שמודגם על ידי המתרחש בגולן, כמו גם על ידי ההשוואה בין מה שמתחולל בו לבין מה שמתחולל בעברו הסורי של הגבול . למעשה, שימורם של ערכים רבים של "ארץ ישראל הישנה" דווקא בחבל הארץ ה"כבוש" הזה, אינו מקרי אלא מהותי : המפעל הציוני הוא מפעל של כיבוש ויצירה, מפעל קולוניאליסטי במובן החיובי, והשכוח, של המושג . אכן, הקולוניאליזם זכה לשם רע בשל האופן הבעייתי שבו ניצל המערב את הרעיון של הבאת ה"קִדמה" אל מחוזות "נחשלים", רע עד כדי הצורך להכניס את הביטויים הללו לתוך מירכאות . אבל האמת היא, כרגיל, מורכבת הרבה יותר, כפי שמלמדת ההיסטוריה של העידן הפוסט-קולוניאלי, וגם אנחנו כאן בישראל נהנים עד היום מפירות התשתית שהניח כאן "הכובש הבריטי" . ובכל מקרה, כאמור, אינו דומה כיבוש-הסְפר הישראלי לזה של האימפריות הקולוניאליות של העבר, לא במנגינה ולא בקנה המידה המוסרי . יותר מלכל דבר אחר, דומה הכיבוש הזה שלנו לסימפוניה של בניין ויצירה . הגולן מעודד – בצורה מוסדית אך גם בצורה ספונטנית – את היזמות בשלל תחומים של חקלאות, תעשייה ותיירות ; ובגולן צצות לאחרונה גם יוזמות מבטיחות של התחדשות רוחנית, יהודית- ישראלית . שנת החמישים של המפעל מלא הקסם הזה ראויה להיות תזכורת לנו ולקברניטינו על הרוח שצריכה לדחוף אותנו גם בעשורים הבאים . יואב שורק ההיצע והתרנגולת משבר הדיור, כך נראה, מדיר שינה מעיניו של שר האוצר, ויוזמות חדשות לטיפול במצב צצות חדשים לבקרים, ומציתות כל אחת בתורה דיון ציבורי סוער . הרעיון החדש – מיסוי משקיעים שבבעלותם שלוש דירות או יותר – הוא רק החוליה האחרונה בשרשרת הזו . אלא שכמו ביחס לקודמותיה, הדבר החשוב ביותר שכדאי לדעת בנוגע ליוזמה החדשה הזו איננו הפרטים הטכניים, והדרכים שבהן משקיעים יצליחו או לא לעקוף את המס החדש ; הדבר החשוב ביותר הוא ההבנה שהיוזמה הזו עוסקת בַּבְּעיה הפחות חשובה בשוק הדיור . הבעיה האמיתית בשוק הדיור בישראל כיום היא הקושי של רבים לגור בדירה המתאימה לרצונותיהם ולצורכיהם . הבעיה המשנית – אם כי לא חסרת חשיבות – היא הקושי של ישראלים מסוימים לממש את חלום הבעלות על דירה . כלומר, לא רק לגור בהתאם לצורכיהם אלא גם לעשות זאת בדירה השייכת להם דווקא . ויש הבדל בין השניים . ההבדל העיקרי הוא ש"משבר הדיור" – כאשר מתבוננים בו מנקודת המבט של היכולת לגור בדירה מתאימה, כלומר מבחינת מחירי הדיור ולא מחירי הבעלות – הוא משבר שאין בו שום דבר מסובך . שוק שירותי הדיור הוא פשוט . הביקוש מגיע רק ממשקי הבית ( ולא ממשקיעים ) ; ההיצע הוא סך הדירות הקיימות בישראל . שני דברים, ורק שני דברים, משפיעים על השוק הזה : ההעדפות של משקי הבית בנוגע לדיור, וכמות יחידות הדיור במשק . הדבר היחיד שאפשר לעשות כדי לשפר את המצב בשוק הזה, ואני בוודאי אינני הראשון שאומר את זה, הוא להגדיל את היצע הדירות המתאימות לביקושים . לעומת זאת, שוק הדירות למכירה, שבו משולב גם המחיר שאנשים מוכנים לשלם כדי לא רק לגור בדירה אלא גם להיות בעליה, הוא שוק מורכב בהרבה . הביקוש בו מגיע הן ממשקיעים הסבורים שדירות הן השקעה מוצלחת, הן ממשקי בית המעוניינים להיות הבעלים של הדירה שהם גרים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא