|
|
עמוד:9
דבר המערכת | 9 הוראה קשובה", נכתב על ידי ד"ר שני לוי שמעון ופרופ' ירון שור . הוא בוחן תפיסות של מורים בחינוך העל-יסודי את תהליך הבנת הנקרא . המחקר מצא שהמורים מכירים בכך שהבנת הנקרא היא תהליך מורכב שמערב היבטים קוגניטיביים ורגשיים, וכי הוא מושפע מהידע הקודם שיש לקוראים . עם זאת, המורים אינם מודעים לכך שמדובר בתהליך הבניה שמזמן מצבי ביניים של הבנה חלקית ותלוי בסכמות דיסציפלינריות לארגון הידע ובתיווך שהמורים מציעים . המאמר העשירי והאחרון בשער השני הוא "המסע האישי והמקצועי של המורה החרדי : תחנות בהתפתחות המקצועית" . את המאמר כתבו יוסף קטנוב, פרופ' אורית אבידב-אונגר וד"ר מלאכי קרנצלר . המאמר מנתח את ההתפתחות של הזהות המקצועית בקרב מורים חרדים גברים, ומראה כיצד לצד תפיסה של המקצוע כמקור פרנסה מתפתחת תחושה של שליחות חינוכית . הממצאים של המאמר הזה מתקפים את ממצאיו של המאמר השני בשער, על סטודנטים גברים להוראה מהחברה החרדית . השער השלישי בגיליון עוסק בשילוב, בהכלה ובצדק חברתי, וכולל שלושה מאמרים . שני המאמרים הראשונים עוסקים באתגרים ובחסמים העומדים בפני צוותים חינוכיים בתחום השילוב וההכלה . את המאמר האחד עשר, "אתגרים אתיים בהכלת תלמידים עם צרכים מיוחדים בבתי ספר רגילים : מבט הוליסטי לפי המודל החברתי-אקולוגי", כתבו ד"ר תהילה רפטר עוזרי וד"ר מירי בן עמרם . החוקרות מראות שאירועים מאתגרים קונקרטיים נובעים ממשאבים מוגבלים, מקשיים מקצועיים ומדילמות אתיות . המתחים הללו הם מתחים מבניים . כדי להתמודד איתם יש צורך בשיפור הכשרת המורים, בגיבוש מדיניות רגישה לנושא ההכלה ובחיזוק מנגנוני התמיכה הבין-מערכתיים במערכת החינוך . המאמר השנים עשר, "אתגרים וחסמים בקידום תהליכי הכלה והשתלבות : נקודת המבט של רכזות הכלה והשתלבות ושל מנהלי בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים" נכתב בידי ד"ר ענת קלי וד"ר יערה הרמלין-פיין . מאמר זה מתמקד בתפקידה של רכזת ההכלה וההשתלבות בבית הספר . כמו המחקר שלפניו גם מחקר זה מצא, שמשאבים מוגבלים וידע מקצועי בלתי מספיק של מנהלים, של מורים ושל רכזות ההכלה עצמן מעכבים את תהליכי ההכלה וההשתלבות בבית הספר . המתח המבני המרכזי שהעלה המחקר הוא שהגדרת התפקיד של רכזת ההכלה עמומה : לא ברור באילו תלמידים היא אמורה לטפל, מהם התפקידים שלה ביחס לתלמידים הללו, ומהו מעמדה של רכזת ההכלה ביחס למעמדם של שאר המורים ושל בעלות מקצוע נוספות, כמו היועצת החינוכית . עמימות זו מהווה מקור למתחים בין-אישיים . המאמר השלושה עשר, "המאבק על זכות החינוך בכפר ריינה 1948 - 1970 : אתגרים, יזמות מקומית והשפעת המדינה" נכתב על ידי ד"ר טארק מחמוד בסול . המאמר סוקר את התפתחותה של מערכת החינוך בכפר ריינה ואת הדרכים, הלחצים והיוזמות שהופעלו לאורך כל התקופה הזו על מנת להגיע לשוויון חינוכי . מאמר זה מהווה "סגירת מעגל" לשער ולגיליון כולו, שכן הוא מתאר את ההתקדמות העצומה שחלה בתשתיות החינוכיות ואת החתירה לצדק חברתי ולחינוך איכותי על אף האתגרים הביטחוניים, הכלכליים, החברתיים-תרבותיים והמקצועיים שעומדים בדרך למימושם .
|
|