|
|
עמוד:12
] 12 [ ה מהפכה בסורי ה נקודת המפנה הדרמטית במשבר הסורי אירעה בדצמבר 2024 , כאשר לוחמי ארגון המכונה ״הייאַת תחריר א-שאם״ בהנהגתו של מוחמד אל-ג׳ולאני ( כינויו של אחמד א-שַרע ) מוטטו את שלטונו של בשאר אל-אסד, שמו קץ לחמישים שנות שלטונה של שושלת אסד וכוננו עידן חדש בפוליטיקה הסורית . המשמעות במלואה תתברר רק בשנים הקרובות, ככל שסכסוכים פנימיים והתערבות חיצונית ימשיכו לטלטל את הפוליטיקה הסורית . המשבר בסוריה היה גם אחד המאורעות המתועדים ביותר של העשור . דיווחים עדכניים מן השטח שהופצו ברחבי האינטרנט וברשתות החברתיות העשירו את הסיקור של אמצעי התקשורת הממוסדים ולא פעם אף האפילו עליו . אירועים כמו הפגנות רחוב שקטות, הפצצות חבית ותקיפות בנשק כימי תועדו וצולמו בטלפונים ניידים והגיעו לכל פינה בעולם . לצד הסיקור הנרחב הזה היו גם פרשנויות וניתוחים אקדמיים רבים של המאורעות שראו אור בצורות רבות, ובהן מאמרים, מונוגרפיות, כתבות, בלוגים וגם — אולי יותר מכול — ציוצים רבים ברשת . מספר הספרים שעוסקים במלחמת האזרחים בסוריה ובמשבר שנוצר בעקבותיו מוסיף לגדול, והמגוון רחב — 4 ניתוחים מתחום מדע 3 כתבי גינוי למשטר אסד, 2 זיכרונות,ספרי היסטוריה, 7 6 וסוגות אחרות . 5 תחקירים עיתונאייםהמדינה, הספר הזה הוא תרומה לספרות ההיסטורית של הסכסוך והמשבר בסוריה . אנחנו מבקשים בו להעמיד הֶקשר ופרספקטיבה, ולשם כך עסקנו בכמה סוגיות יסוד מרכזיות : חולשתה המבנית של המדינה הסורית, היחסים בין המדינה לקהילה הפוליטית, התפקיד המיוחד של העדתיות והכיתתיות בפוליטיקה של סוריה, המהפך שהתחולל בפוליטיקה של האזור והמזרח התיכון בשל פעילותן של איראן וטורקייה והתפקיד המצטמצם והולך של ארצות הברית באזור לעומת שובה של רוסיה לעמדת השפעה במזרח התיכון . היסטוריונים עוסקים במחקרים ביקורתיים של מאורעות העבר ומבקשים לספר, להסביר ולפרש אותם באמצעות הֶקשר ופרספקטיבה . אחד האתגרים העיקריים שעומדים לפני ההיסטוריון, ובכלל זה ההיסטוריון בן זמננו, הוא הצורך לשלב נרטיבים עם ניתוח של סוגיות ונושאים מרכזיים . ההיסטוריון הבריטי איאן קֶרשוֹהסביר כך את הגישה שנקט במחקרו המעולה על השלב הסופי של מלחמת העולם השנייה :
|
|