|
|
עמוד:10
] 10 [ הס ופרים והקיסרים ב- 1868 . ״הרומן שלי הוא הסלע שאליו אני דבוק, ואיני יודע בכלל מה מתרחש בעולם״ . כחצי מאה אחר כך כתב קפקא על היאחזותו ברומן שלו מול כל אי-השקט שסביבו ״כמו דמות אנדרטה הצופה למרחקים ונאחזת בגוש אבן״ . אחרי שקרא במכתביו של פלובר וראה את הדמיון שבין אמירותיהם — זה דבק בסלע, וזה נאחז בגוש אבן — ציטט ביומנו את פלובר וכתב על כך לא בלי גאווה : ״בדומה למה שרשמתי ביום 9 במאי״ . ובכל זאת, את יחסיו שלו עם האבן ניסח גם באופן אחר, מדויק יותר מבחינתו, ולא נדרשת שם לא דבקות ולא אחיזה : ״הריני כמו עשוי מאבן, אני כמו המצבה של עצמי״ . שניהם נרשמו ללימודי משפטים, אבל רק קפקא התמיד בהם . פלובר כתב על כך : חיי, שחלמתי כי יהיו יפים כל כך, פיוטיים כל כך, מלאים כל כך, אוהבים כל כך, יהיו בסופו של דבר כחייהם של כל האחרים ; חדגוניים, שפויים, מטופשים . אני אשלים את לימודי המשפטים, אקבל תואר, ואז כדי לגמור בכבוד אלך לחיות באיזו עיירה פרובינציאלית [ . . . ] , טיפש אומלל שחלם על תהילה, אהבה, זרי דפנה, מסעות, האוריינט, מי יודע מה עוד ? . . . את כל הדברים הנפלאים ביותר בעולם, אני מודה בצניעות, הענקתי לעצמי מראש . אבל כמו כולם יהיה לך רק שעמום במהלך חייך, מצבה אחרי מותך, וריקבון בנצח . אבל קקה על הכול ויהיה כפי שיחליטו השמים . הוא נטש את לימודיו, ואילו קפקא התמיד בהם . ברומן החינוך הסנטימנטלי סיפר פלובר על שני סטודנטים למשפטים, חלומותיהם ושברם, וכחצי מאה אחר כך רצו קפקא וידידו ברוד לקרוא את הספר בשפה שנכתב בה, ואולי ראו את עצמם אז כשני גיבוריו ; הם אפילו תכננו לכתוב יחד ספר מסעות כמו פלובר וידידו מקסים דה קאן . על החינוך הסנטימנטלי אמר קפקא שבכל פעם שהוא פותח אותו הוא מתמסר לו לגמרי ומרגיש כאילו הוא בנו הרוחני של פלובר, ״אם כי אחד חלש ומסורבל״ . גם כעבור שנים נהג בו כבוד רב, ולפֶליצֶה כתב : ״לא כתבתי כלום בספר של פלובר, זה ספר שאין בו מקום לכתב זר״ . קפקא השלים דוקטורט במשפטים, אם כי לא
|
|