|
|
עמוד:14
] 14 [ 12 מ שפטי ם ששינו את ה עולם סוקרטס שרוצה לחנך את כל העולם, הנה סוקרטס שאשתו קסנתיפה גוררת אותו הביתה באגרופים ובלשון חדה לצחוקו של ההמון . אותם הרוכלים ובעלי המלאכה העסוקים כלל לא הבחינו עד כמה סוקרטס נהיה פופולרי בקרב הנוער האריסטוקרטי . חלק ניכר מן הנוער האריסטוקרטי, שהיה צעיר מדי למילוי תפקידי מדינה אבל גדול מדי למשחקי ילדים, אותו נוער התקבץ סביב סוקרטס . נערים אחדים אף התקרבו אל סוקרטס קרבה יוצאת דופן, ובהם הנער אלקיביאדס, שהיה אחיינו המסתורי של פריקלס . אפלטון מתאר את הנער אלקיביאדס בחיבורו המשתה . באותו ״משתה״ אלקיביאדס משתכר ומספר לנוכחים, ובהם סוקרטס עצמו, כיצד הוא הציע פעם את עצמו לסוקרטס מורו, זחל בלילה אל מתחת לשמיכתו והתעורר בה למחרת . רבים מבני האצולה הצעירים השתוקקו לאותו "אימון בהכרת העצמי", שהובטח למי שיתרועע עם אותו איש משונה בשם סוקרטס, פסל לשעבר, אשר למגינת ליבה של אשתו קסנתיפה יצר רק מעט פסלים וזה זמן רב לא עבד כלל . סוקרטס היה "אזרח חופשי" של העיר, כלומר הוא לא נמנה עם כ- 115,000 העבדים שחיו באָטיקה, והוא גם לא השתייך לכ- 30,000 ( כולל נשים וילדים ) בני שכבת ה"מטויקים", שחיו כזרים חופשיים משוללי זכויות אזרח וחסרי אדמה באתונה ( שמנתה אז כ- 100,000 תושבים ) ועסקו במסחר או במלאכה . סוקרטס אהב להזכיר את העובדה שאימא שלו הייתה מיילדת במקצועה, מה שנקרא ״מאיה״ . הוא הזכיר את מקצועה של אימו בכל פעם שדיבר על ה"שיטה" שלו, שיטה שבה הוא הציק לאנשים בשאלות עד שהם כבר לא ידעו מה לעשות עם עצמם . סוקרטס טען שהשאלות שהוא שואל מחלצות ידע מתוך ראשיהם של בני האדם ומוציאות את הידע הזה לאוויר העולם באופן שבו מיילדת מסייעת להוציא תינוק מן הרחם של האם . סוקרטס קרא לשיטה שלו ״מאיוטיקה״, כלומר ״יילוד״ . יש להניח שאותו ״הדיאלוג הסוקרטי״ התרחש במציאות של שוּקי אתונה באופן שונה מאוד מן האופן שבו תיאר אפלטון בכתביו את "הדיאלוגים הסוקרטיים" . אפלטון כתב בעיקר מעין פרוטוקולים של מונולוגים ארוכים שנקטעים לעיתים במשפטי הסכמה קבועים מצד החניכים . אחד מן החניכים הללו הוא סִימִיאָס, אשר נוכח במות סוקרטס בחיבורו של אפלטון פיידון . בחיבור זה סוקרטס שואל : "האם הפילוסוף ישתדל יותר מאנשים אחרים
|
|