|
עמוד:14
14 זֶה הָיָה הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁלִּי בִּבְאֵר-שֶׁבַע חָזַרְתִּי מֵהָאוּנִיבֶרְסִיטָה וְהַדִּירָה הָיְתָה עוֹד בָּאַרְגָּזִים מְפֹחֶדֶת וּלְבַד הוּא דָּפַק בַּדֶּלֶת בֶּן שְׁמוֹנִים בִּקֵּשׁ שֶׁאָבוֹא לְהַגִּיד שָׁלוֹם לְאִשְׁתּוֹ שֶׁכְּבָר אֵינֶנָּה יְכוֹלָה לָלֶכֶת וְשֶׁאִם אִכְפַּת לִי מִדֵּי פַּעַם לְנַקּוֹת קְצָת אֶת הַמַּדְרֵגוֹת כָּךְ נִפְגַּשְׁנוּ לָרִאשׁוֹנָה בִּנְיָן שֶׁל שְׁתֵּי קוֹמוֹת תֵּבַת דֹּאַר אַחַת גְּדוֹלָה בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת הוּא הָיָה שָׁר פִּיּוּטִים סִפַּרְתִּי שֶׁלְּסַבָּא שֶׁלִּי הַנָּאצִים רָצְחוּ אֶת כָּל הַנִּגּוּנִים אָז הוּא הָיָה נוֹתֵן לִי לַחֲזֹר אַחֲרָיו שׁוּרָה שׁוּרָה תֵּבַת דֹּאַר אַחַת גְּדוֹלָה
|