|
|
עמוד:13
13 ממוגדרות בזמן שעולים בסולם הדרגות האקדמי למשרות פרופ' חבר ופרופ' מן 6 מצב זה ניכר גם בעולם האמנות, המניין מספר הנשים פוחת . 7 היבטים אלו בעולם שבו מרבית האמנים המפורסמים הם גברים . שבו אנו חיות חידדו עבורנו את השאלה כיצד ניתן לפעול וליצור נקודות מבט ייחודיות בתוך סביבה הנשלטת על ידי הגמוניה גברית, המעצבת את גבולות השיח ואת הסדר החברתי . כמי שפועלות במרחב האקדמי, יצאנו למסע מחקר זה מתוך סברה שיש ביכולתנו להשתמש במה שנחשב כליו של האדון כדי לחלץ תובנות משמעותיות על היחס בין מגדר וגיל בחברה המערבית . על השאלה האם נוכל להתגאות בקמטים שלנו בחברה פטריארכלית המפעילה עלינו לחץ עצום להסוות כל סממן של גיל, קשה לענות . אבל המסע לפענוח עבודת האמנות של זילברמן מעניק לנו היבט חשוב של רפלקסיביות . הוא מאפשר את הרווח הנחוץ בין להיות כלואות בתופעה לבין להתבונן עליה באור חדש מחוץ למסגרות התפיסה המקובלות, תוך שימוש בכלים המוכרים שלה . באופן זה, מסע ההתבוננות ביצירה יכול לתרום לתחושת הסוכנות, המצויה ביכולת לבחור כיצד לשאת את גילנו ומה הוא יכול לאפשר לנו . נושא זה עובר כחוט השני לאורך הפרקים השונים ובפרק הקצר המסכם את הספר . בפרק השני של הספר, אנו בוחנות את התייחסותן של נשים במחצית השנייה של החיים לסוגיית המראה החיצוני שלהן . כל זאת מתוך התייחסות לשכיחותם של דימויים המקשרים בין יופי נשי לנעורים ומעלים שאלות הנוגעות להשפעת ייצוגי המדיה ותרבות הנראות על נשים בגילים מבוגרים . הפרק מבקש לענות על שתי שאלות : כיצד נשים מעל גיל חמישים תופסות ומתארות שינויים במראן ? וכיצד הן מתמודדות עם שינויים אלה ? הפרק מבוסס על מחקר שהתקיים באמצעות חמישה מפגשים של קבוצות מיקוד עם 19 נשים ישראליות בגילאי 54 - 76 כדי להכיר לעומק את עולמן ואת הסוגיות השונות המעסיקות אותן .
|
|