|
|
עמוד:12
12 שלומית ליר ׀ ליאת איילון עם זאת, דווקא מתוך תפיסה זו, עולה שאלה מורכבת הנוגעת גם לאמניות פמיניסטיות הפועלות בשדה תרבותי הנשלט בידי אידיאלים של יופי, נעורים ושלמות מדומה : האם יש בהכרח לחרוג לחלוטין מהשפה, הסמלים והאסתטיקה של תרבות הצריכה והפטריארכיה, או שניתן לערער עליהם מבפנים באמצעות שימוש באותם כלים כדי לייצר קריאה החותרת תחתם ? מתוך כך, הפרק בוחן את הסוגיה האם חובה לפעול לשבירת הכלים הקיימים מתוך פנייה נגד התרבות הפטריארכלית ועולם ערכיה, או שניתן לאתגר את מיתוס היופי דווקא מתוך אותו עולם הערכים שעליו הוא מבוסס, כלומר ליצור אמנות המייצרת נרטיב חליפי למיתוס היופי ובה בעת מתכתבת עם עולם הערכים של תרבות הצריכה . יצירתה של זילברמן מהווה קרקע פורה לבחינת סוגיה זו . היצירה קמטים , המתעדת בצילום ובווידאו ארט אובייקטים במילוי זהב המסמנים קמטים באזורים שונים בפנים ובגוף הנשי, משתמשת בקודים צורניים ובחומריות המזוהים עם אידיאל היופי, בדמות תכשיטי זהב מעוצבים . אלא שבמקום להסתיר את סממני ההזדקנות, תכשיטים אלו מבליטים את קווי ההבעה וסימני גיל . הפרק מדגים כיצד זילברמן מפעילה טקטיקות חתרניות כנגד נורמות היופי הפטריארכליות, הכוללות ניכוס מחדש, ומיקום סוכנות כדי לחתור תחת התפיסה המקובלת של קמטים כסמן גיל שיש להסוות בקרב נשים מבוגרות . זילברמן מנכסת את ייצוג הקמטים, המהווה סממן בושה בחברה המערבית, והופכת אותו לייצוג שיש להתגאות בו . היא משתמשת במיקום סוכנות המעיד על נוכחות, בחירה וכוח, וניצב בניגוד לדימויים סטריאוטיפיים של פסיביות, דעיכה וחולשה, הנקשרים לגיל המבוגר . השימוש בזהב מבליט הן את ערכם של הקמטים והן את המחיר ( המטאפורי והכלכלי ) של הכפפת הגוף הנשי לתכתיבי תעשיית האנטי-אייג'ינג . העולם האקדמי, כפי שציינה לורד עצמה, הוא עולמו של האדון, דבר הניבט גם בעקומת המספריים המלמדת כיצד בישראל, ככל
|
|