|
|
עמוד:10
10 שלומית ליר ׀ ליאת איילון סטריאוטיפים קיימים, באמצעות ייצוגים הממקמים נשים מבוגרות בעמדות שוליות, מגוחכות או מאיימות . ייצוגים אלו מחזקים תבניות תרבותיות הרואות בזיקנה הנשית תהליך של התדרדרות, ניכור ואובדן סוכנות ( agency ) , ובכך תורמים לשוליות המרובה של נשים בגיל מבוגר . שנית, ישנן יצירות שבהן נמצא דימויים ניטרליים לכאורה, שאינם מבקשים לאתגר את הסדר החברתי הקיים או לחרוג ממנו . יצירות מסוג זה נוטות לשקף את הנורמות התרבותיות הדומיננטיות מבלי לעסוק באופן מפורש בממד הגיל או במערך הכוחות המגדרי, ובכך הן מקבעות מתוך שתיקה את מבני אי-השוויון . לבסוף, בעשורים האחרונים, נראה יותר ויותר יצירות ביקורתיות, היוצאות נגד מוסכמות חברתיות באשר ליחסי הגומלין בין מגדר וזיקנה . יצירות אלה מבקשות להמשיג את הזיקנה הנשית מחדש כאתר של ידע, סובייקטיביות ויכולת טרנספורמטיבית . באמצעות כלים אסתטיים ותמטיים, הן מציעות קריאה חתרנית של הגוף המזדקן, זהות נשית משתנה ותפקודים חברתיים החורגים מההיררכיות המקובלות בשיח התרבותי . בספר זה, בחנו טקסטים תרבותיים מעולמות האמנות הפלסטית, הקולנוע והספרות, במעבר בין קריאה מתדיינת, המייצרת שיח פעיל עם הטקסט על מנת להבין את נקודות המבט השונות והדיונים השונים המתקיימים בתוך היצירה כדרך לעודד חשיבה ביקורתית ולפתח הבנה מעמיקה יותר של התכנים המוצגים, לבין קריאה מתנגדת, המאתגרת את המשמעות הפשוטה של הטקסט, תוך שימוש במסגרות התייחסות אלטרנטיביות למסגרות הדומיננטיות . מטרתה של קריאה זו היא לאפשר לפענח את המשמעויות הסמויות, הפוליטיות של היצירות שאותן אנחנו בוחנות, מתוך בקשה לחשוף את האידיאולוגיות וההנחות המובלעות בהן . אסופת המאמרים שמציע הספר נועדה לאתגר את תופעת ההזדקנות הבלתי נראית ( invisible aging ) על ההיבטים המגדריים שהיא טומנת בחובה . תופעה זו, המעלימה נשים מבוגרות מעולמות
|
|