מבוא: המשבר הליברלי בדמוקרטיות שסועות

עמוד:14

14 אסף מידני כזו המשלבת תיאוריה עם מציאות, נורמה עם פרגמטיזם, עשויה להעמיק את הלגיטימיות של הדמוקרטיה . דניס ג' גאליגן ( , Galligan 2024 ) מציע בספרו שומרי הטוב הציבורי ( Keepers of the Common Good ) תובנה מעמיקה על הדמוקרטיה החוקתית . הוא מבקש לעצב מחדש את האופן שבו אנו מבינים את הקשר בין העם, מוסדות המשפט והמסגרת החוקתית . טענתו המרכזית היא שהלגיטימיות של הדמוקרטיה ושל הסמכות החוקתית אינן נובעות רק מהליכי יסוד או ממסמכים מכוננים, אלא גם מהשתתפותם הפעילה והמתמדת של האזרחים בשמירה על הסדר החוקתי : לא מצביעים פסיביים או נשואי זכויות בלבד, אלא שותפים פעילים בשמירה על ערכי החוקה ועל פרשנותם לאורך זמן . מודל ה"שומר" שמציע גאליגן מאתגר תפיסות ליברליות קלאסיות המדגישות טקסטים חוקתיים או ביקורת שיפוטית כבסיס ללגיטימציה של הדמוקרטיה ושל הסמכות החוקתית . תחת תפיסות אלו הוא מציע הבנה דינמית של החוקתיות השואבת את כוחה ממסורת חברתית, ממעורבות פוליטית ומזיכרון תרבותי : "העם, באמצעות מעשיו, מנהגיו ועמדותיו, מחזיק את החוקה בחיים" ( שם, עמ' 56 ) . גאליגן בוחן מסורות חוקתיות בבריטניה, בארצות הברית ובאירופה היבשתית, ומדגים כיצד מנהגים, השתתפות אזרחית ותרבות פוליטית עיצבו בפועל את החוקה . לדעתו, מסמכים רשמיים לבדם אינם מבטיחים המשכיות חוקתית - זו מתקיימת רק כאשר האזרחים מזהים את החוקה כשל עצמם . גאליגן אינו נאיבי ; הוא מכיר בכך שהשומר הדמוקרטי עלול לשגות, להזניח את אחריותו או להפנות לה עורף, וטוען שרק דרך עידוד מעורבות אזרחית, חינוך פוליטי ופורומים של שיח ציבורי, ניתן להבטיח את חיוניותו של המשטר החוקתי . לכן הוא כולל בספרו גם המלצות מוסדיות המקדמות מנגנונים להשתתפות אזרחית ולחינוך חוקתי . לטענת גאליגן, בתי המשפט צריכים להישאר קשובים לערכי הציבור ולא לטעון למונופול על פרשנות החוקה ; המחוקקים חייבים לשלב את עקרונות החוקה בדיוניהם ולא לראות בהם רק מסגרת ; והאזרחים -

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר