|
|
עמוד:13
13 לשרוד את השסע הדמוקרטיים" ובין עקרונות ליברליים מהותיים המושתתים על כבוד לזכויות אדם . הרב-תרבותיות ( 2007 , Kymlicka , 1996 ; Modood ) ניסתה לתת מענה לאתגרי השונות האתנית, הדתית והלשונית, אך עם זאת היא הפכה לא פעם לזירה של מתחים בלתי פתירים, במיוחד תחת מודל כלכלי נאו-ליברלי שחיזק את עקרונות השוק החופשי, ריסק רשתות ביטחון סוציאליות והחליש את הסולידריות הציבורית ( 2005 , Fraser , 2019 ; Harvey ) . במקום להביא להכלה הדדית, במקרים רבים הובילה הגלובליזציה הנאו-ליברלית לפערים מעמדיים ולפוליטיקת זהויות מתגוננת, ולעיתים אף פופוליסטית . עקרון ההכלה החשוב של הרב-תרבותיות שהוגדר דרך העיניים של הליברליזם התקשה לספק מענה של ממש לצורכי הקהילה . רב-תרבותיות אמיתית מחייבת הכרה ברובדי ההיסטוריה והתרבות המשותפים ושואפת להסכמה בסיסית על זהות משותפת ועל סדרי עדיפויות ערכיים בחברה ( 2006 , Kook , 2018 ; Shenhav ) . בספר קהילתנות ואינדיווידואליזם ( Communitarianism and Individualism ) בעריכת שלמה אבינרי ואבנר דה-שליט ( & Avineri De - Shalit , 1992 ) , מוצג דיון רחב ומעמיק במתח שבין קהילתנות לאינדיווידואליזם בפילוסופיה הפוליטית המודרנית . במבוא לספר, העורכים מדגישים שאין לראות במתח זה עימות בינארי של "או- או", אלא הזמנה לדיאלוג מושגי שמטרתו להעמיק את הליברליזם באמצעות תובנות קהילתניות . אבינרי ודה-שליט מדגישים שהביקורת הקהילתנית על הליברליזם אינה בהכרח קריאה לזנוח אותו, אלא לעיתים קרובות ניסיון להעמיק אותו, לחשוף את הנחותיו הסמויות ולהשיב לתוכו ממדים של שייכות, של זהות ושל אחריות חברתית . בעידן של חוסר יציבות פוליטית, הדיון בספרות מתחדד ומזמין אותנו לחשוב מחדש ולאתר תשתית מושגית הנוגעת לריבונות, לאחריות מוסדית ולמשמעותה של אזרחות חוקתית . תשתית איתנה
|

|