דברים שבלב ‑ הן אפשר (במקום הקדמה)

עמוד:12

היתר כי שיעור המבוא ההכרחי למחקר המסורתיות הוא ניתוח האידאולוגיות המערביות המוחלטות . המסורתיות המזרחית ממלאת את תפקיד האנטי ‑ תזה לאידאולוגיות המערביות . כדי ללמוד וללמד התפתחות היסטורית שבמרכזה הרעיונות, מתבקש להיעזר בכלים ההגליאניים : תזה ( האידאולוגיות המערביות ) , אנטי ‑ תזה ( המסורתיות המזרחית ) , והמטרה ‑ סינתזה ( ישראל המשותפת, השוויונית והשמחה ) , נטילת הטוב משני העולמות, שילוב ופיוס . בהמשך הספר נדון בסוגיה כיצד אידאולוגיות מערביות אלה גוררות אותנו לסכסוכים והתנגשויות בקירות מרובעים יוצרי קלאוסטרופוביה, ואינן מאפשרות פיוס . חשוב להבין את הכלי המתודולוגי ‑ מול האידאולוגיות המערביות 1 המושלמות אני מציב את המסורתיות המזרחית הלא מושלמת . כאמור, הדגשת המזרחיות בדיון זה איננה בגלל האתניות העדתית, אלא בגלל העמדה הייחודית המאובחנת כאן כמזרחית . יודגש שוב ושוב כי בסופו של דבר מה שקובע בקונטקסט של הבשורה המתוקה הוא לא ארץ המוצא, אלא עמדת המוצא . לכן אך טבעי הוא שבספר "מניפסט המסורתיות" 2 בולט מקומם של מי שאינםוממילא גם ב"תאוריית ישראל השנייה" מזרחים, של מנהיגים יוצאי אירופה . זאת מכיוון שגם אם אינם מבני עדות המזרח הם בהחלט ממעצבי העמדה "המזרחית ‑ מסורתית" המאחדת, שעליה מדבר הספר הזה, ובהם הגיבורים האייקוניים של המסורתיות המזרחית והמעגלים הקרובים לה : מנחם בגין ( מבריסק . . . ) , רבי נחמן ( מברסלב . . . ) , בנימין זאב הרצל ( מווינה . . . ) ועוד . בקונטקסט של הדיון שלנו עמדת המוצא של בגין למשל היא מעין מזרחית ‑ מסורתית . יתרה מזו, בגין הוא אחד המורים הגדולים של התפיסה המסורתית ‑ מזרחית . מרחב היצירה המרכזי הוא מרחב מזרחי, הרעיון הוא מזרחי, האסכולה היא מזרחית, האנשים ‑ לא 3 בהכרח . התזה המרכזית של רעיון "הבשורה המתוקה", היא שלמזרחיות יש פרדיגמה אחרת ‑ למזרחיות יש הצעה אחרת לזהות יהודית בעידן פוסט ‑ מודרני, הצעה אחרת לפיוס לאומי ולניהול סובלני של חברה משותפת ומורכבת כשלנו . זאת בשני שבילים . שביל אחד על פי מודל המשפחות המסורתיות ‑ מזרחיות שהוכיחו לנו לאורך שנים ארוכות שאפשר לחיות ביחד . 12  מניפסט המסורתיות

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא