|
|
עמוד:10
להתמקד באירועים שטעמם מר . כה ממיסת לב ומשובבת נפש השורה ששר שלמה בר מלהקת "הברירה הטבעית", על ההוויה בכפר טודרא שבלב הרי האטלס שבמרוקו : "והייתה התורה שבפה מתוקה כמו טעם של דבש" . בארומה המתוקה הזו מתמקד הספר, בדבש הטבעי ; בפילוסופיה המסורתית ‑ מזרחית ; בהצעת הפיוס, האחדות, הסובלנות והמתינות ; בפוליטיקה של "העלמת העין" ; במתודולוגיה של "העין הטובה" ; בדוקטרינה של "נעשה ונשמח" ; במודל ההנהגה המאחדת של האמא המסורתית ; בפרדיגמת המתינות הספרדית שלימד הרב עובדיה יוסף ; בנוסחה לחיים משותפים שמדגימות המשפחות המסורתיות . במרכז הספר עומדת הצעת המסורתיות המקורית, היצירתית, ה"מגניבה", המגוונת והמגשרת . טענה מרכזית של הספר היא כי המסורתיות אינה ממלאת תפקיד מגשר בלבד, היא ממלאת תפקיד משמר . היא כאילו שוברת את הכללים הקטנים, אבל בעצם שומרת על המסגרת הגדולה, על המסגרת המשפחתית, על המסגרת הלאומית . "מניפסט המסורתיות" מבקש לשכנע שדווקא המסורתיות מציעה אחלה מתווה לפיוס ומציג אותו : פיוס בהתנגשות הציוויליזציות, ההתנגשות בין היהודית לדמוקרטית ; פיוס בין הזהות היהודית לזהות הישראלית ; בין דתיוּת לחילוניוּת ; בין דתיים לחילוניים ; בין חרדיות לציונות ; בין קבלה להלכה ; בין רציונליזם למיסטיקה ; בין שמרנות לחדשנות ; בין אמונה לנאמנות ; בין מסורת למוסר ; בין הר הבית והכותל להר הרצל ; בין דרישות ההלכה הנושנה לתביעות המדינה המודרנית ; בין תורה למדע ; בין "ישראל השנייה" ל"ישראל הראשונה" ; פיוס בינינו . הן אפשר . מניפסט המסורתיות מציג את קווי היסוד של האלטרנטיבה המסורתית ‑ מזרחית שהודרה שנים ארוכות מהשיח הישראלי . אלטרנטיבה מעוררת תקווה הכוללת כמה הצעות : הצעה לזהות יהודית פרטית בעידן פוסט ‑ מודרני ( על פי הנוסחה התאולוגית בשיר ההוא של זוהר ארגוב : "יש דברים נסתרים לא נבין לא נדע ‑ נעשה גם דברים שנראים בלי סיבה" ) ; הצעה לניהול חברה חילונית ‑ דתית משותפת אך סובלנית על פי מודל המשפחות המסורתיות ( "הפוליטיקה של העלמת העין", המתודולוגיה של "העין הטובה" ועוד ) ; והצעה לדו ‑ קיום 10 מניפסט המסורתיות
|
|