|
|
עמוד:12
12 איך עשית את זה ? אדמת חמרה קשה חופר לו חור . הוא לא מקנן על עצים . את יודעת שיש כמה ציפורים שמקננות באדמה ? הוא אחת מהן . הוא מיוחד מאוד . כשהוא עולה לגובה , כמעט שלא רואים אותו . הוא אינו שר . הוא מדבר צלילים , טאו , טאו , טאו . . . פעם באַלט . פעם בסופרן . מי האַלט אינני יודעת . אבל יש לו שני סולמות . אז ככה . ערב אחד אני שומעת צפצוף עצוב . טאו . . . טאו . . . טאו . . . מה זה ? איזה ציפור באה לי ואני הרי מכירה את כל אלה שמקננים . אז אני תופשת שזה שרקרק והוא אינו חדל . אני מכירה אותם , הרי החזקתי מתים שלהם ביד והייתי בוכה עליהם . יש לו גב זהב וכנפיים כחולות . כחול שדומה לשמיים בחורף . כחול עמוק . והוא בוכה , טאו . . . טאו . . . כאילו הוא אדם . שומעים את העצב בתוך ה . . . הרי זה שרקרק . אז כתבתי שיר . הוא עושה את כל הזמרה שלו מלמעלה . כמעט לא רואים אותו . הוא מראה רק את זנבו . כל-כך קוקֶטיות הציפורים . נורא קוקטיות . השלדג זה איזה מין מנוול כזה . נורא . " שרקרק בוכה בלילה . . . " זו תמונה . הציירים אומרים לי שאני יותר ציירת ממשוררת . אלתרמן התחלק מעלי כמו - - לא יודעת . הוא לא מדבר אלי , כמו מישהו בחדר שמדבר לאחרים . אני חבֵרה הייתי עם רחל אשתו . היינו קרובות מאוד , והוא , הוא לא בא בחשבון . אני קניתי ממנה את ' כוכבים בחוץ ' . הלוז השירי חסר היה בו אז . אחר-כך היו הרבה השפעות . שלונסקי ואלתרמן , שניהם ההשפעות העשירו אותם ודיללו את פנימיותם . פעם אמרתי , שלונסקי הושפע מהרוסים , אלתרמן הביא אותם כמו שהם . ההשפעות היו על חשבון האישיות הגדולה , לכן ביאליק אמר לשלונסקי : אתה ז ' וֹנגלֶר . אני עוד למדתי אצל " מלמד " . קלטתי גם את התקופה שלפני העברית ואת ראשית העברית , כשבן-יהודה היה שולח לנו לבית-הספר פנקסים עם המלים החדשות . הייתי כמו ספוג . ספגתי מן האוויר הרבה מאוד . הראובני היה מורה שלי . איך אני אתאר אותו . היו לו עיניים כחולות . עגולות . פקוחות כאלו . ראש עגול כמו אבטיח . ושפתיים ורודות כמו של נערה . ההיפך מגבר . ציירתי אותו פעם . שאלוהים ייתן לי כוח , אני רוצה עוד פעם לצייר אותו . זה היה מורה נפלא . ואחד היה מוגרבי , ואני סחטתי את הצרפתית שלו . הוא הוסיף גוון של חוץ וזה הגביר עוד את השורש בפנים . הוא היה זר לי . בכל היה זר . השפה שלו היתה זרה , המראה שלו היה זר , הידיים שלו היו זרות , כאלה מטופלות , בשעה שאני ראיתי רק
|
|