|
|
עמוד:12
מי הם השורדים ? | 12 אמונה זו, ובייחוד מההתנהגות החברתית החשובה של שיתוף פעולה . כשהתנאים קשים שיתוף פעולה בקבוצות של בעלי חיים חיוני להישרדותן . דרווין עצמו לא התעלם מכך : הוא טען שיכולותיהם השכליות של בעלי החיים התפתחו במיוחד כדי לאפשר להם לשתף פעולה זה עם זה, שיתוף פעולה שהוא חיוני לשרידותם . בפרקים שבע ושמונה אתאר ממצאים התומכים בטענה זו, ומעידים שמיני אדם קדומים שרדו והתפתחו בזכות יכולת יוצאת דופן לשתף פעולה . יכולת זו אחראית גם להתפתחותה של תרבות האדם, המייחדת אותנו משאר בעלי החיים . דרווין לא הסתפק בהבנת עולם החי, הוא רצה גם להבין תופעות אנושיות כמו דת, תרבות ואומנות . כדי להסביר תופעות אלו, בדגש על אלו שתועלתן מועטה, הוא טען שברירה זוויגית ( בחירת בני זוג ) היא שגורמת לכך שתכונות "לא מועילות" כמו יופי — הצליחו לעבור מדור לדור . להבנתי הניסיון להסביר התנהגויות חברתיות ותרבותיות באדם באמצעות עקרונות תורת האבולוציה ( ברירה טבעית או זוויגית ) בלבד — הינו ניסיון בעייתי . הוא מתעלם מכך שהחברה, באמצעות לימוד חברתי, משפיעה על התנהגותו של האדם לא פחות מתכונות מולדות . פרק תשע מדגים בעייתיות זו באמצעות בחינה מחדש של מלחמת המינים, המאבק בין גברים לנשים, שהשפיעה רבות על חברות האדם . בפרט, ננסה להבין מהם הגורמים למאבק זה, והאם הוא תוצאה של הבדלים מולדים בין גברים לנשים או של למידה חברתית ? בפרק האחרון של הספר אבחן כמה תורות חברתיות וכלכליות שהצדיקו את רעיונותיהן באמצעות תורת האבולוציה, אטען שהתועלת של תחרות ותחרותיות הינה מוגבלת ושתחרות חסרת רסן מזיקה . טענה זו מתבססת על בחינה מחדש של תורת האבולוציה לאור הידע הרב שהצטבר מאז פרסומו של מוצא המינים . כפי שציינתי לעיל, דרווין לא טען שרק החזק שורד . הממצאים שהציג במוצא המינים הראו כי גורמים רבים משפיעים על שרידותם של תכונות, יחידים ומינים . אבל דרווין כן אימץ את ניסוחו של הרברט ספנסר לאפיון תוצאתה של הברירה הטבעית : "הישרדות הכשירים ביותר" . על פי
|
|