|
|
עמוד:11
11 | פתח דבר הטענה המרכזית שאותה אציג בספר זה, היא שתורת האבולוציה אינה מצדיקה תחרות חסרת רסן — ההפך הוא הנכון . כדי לבסס טענה זו ברצוני להסביר את תורת האבולוציה ואת ההתפתחויות שחלו בה מאז מותו של דרווין . התפתחויות אלה כוללות פריצת דרך בהבנת מנגנוני ההורשה : כיום אנחנו יודעים הרבה ( לא הכול, אבל הרבה יותר ממה שדרווין ידע ) על גנים, על הדרך שבה הם קובעים את תכונותיהם של היצורים החיים, ועל הדרך שבה תכונות אלו יכולות להשתנות . תקציר של הידע על תהליכים אלו ניתן בנספחים בסוף הספר . כיום אנחנו יכולים להסביר ולהבין טוב הרבה יותר איך האבולוציה עובדת . הספר מתחיל בשני פרקי רקע : הראשון מתאר את תורת האבולוציה, הממצאים והרעיונות שהובילו אליה, והמהפכה שהיא חוללה . השני מציג ביקורות מרכזיות נגד רעיונותיו של דרווין . פרקים שלוש עד שש עוסקים בשאלות מרכזיות בחקר האבולוציה : האחת, מה החשיבות של שונוּת באבולוציה ? השנייה, מי הן התכונות ששורדות, מצליחות לעבור לדור הבא ? והשלישית, האם תכונה ששרדה היא בהכרח תכונה מועילה ? דרווין טען שכדי שהברירה הטבעית תוכל לפעול היא צריכה להיות מסוגלת "לבחור" את התכונה המועילה ביותר מבין מגוון תכונות קיימות, שתגרום להתאמה הולכת וגדלה של היצורים החיים לסביבתם . אך כיום אנו יודעים שישנן סיבות רבות ומגוונות לכך שתכונה מצליחה לעבור מדור לדור, ושתכונה ששרדה אינה בהכרח תכונה מועילה . אנו גם יודעים שתועלתה של תכונה יכולה להתברר בעתיד, כשהתנאים ישתנו . מכאן ששונוּת גנטית, כלומר קיומן של מגוון תכונות גנטיות, מאפשרת ליצורים החיים לשרוד — ואילו ירידה בשונות הגנטית פוגעת ביכולתם של היצורים החיים להשתנות ולשפר את התאמתם לתנאי הסביבה המשתנים, ויכולה לגרום להכחדתם של מיני בעלי חיים . המסקנה מכך היא שתחרות פרועה שבה רק המנצח שורד — ובגינה יש הפחתה בשונות הגנטית — בעצם תפגע בשרידותם של היצורים החיים לאורך זמן . רבים מממשיכי דרכו של דרווין מאמינים שתחרות היא הדרך היחידה לבחור בתכונות מועילות . הם מתעלמים מתופעות שסותרות
|
|