|
|
עמוד:14
14 | פרק א לעתיקות תל אביב — יפו וחוקר מובהק של האזור ; וטרודה דותן ( אז קרקואר ) , לימים פרופסורית לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית . החפירה נעשתה בידי פועלים, מרביתם עולים חדשים . החפירות נמשכו בקיץ 1949 . לחופרים הצטרפו פסח בר-אדון, לימים ארכיאולוג באגף העתיקות של ממשלת ישראל וחוקר מובהק של מדבר יהודה, וכן מרים תדמור ( אז יחיאלי ) , לימים חוקרת ואוצרת במוזיאון ישראל . מרדכי מגידון נמנה אף הוא עם החופרים . שנים רבות לאחר תום החפירות מגידון שימש ממונה על שטח התל, על שימורו ועל ההדרכה בתחומו . בשנת 1950 חזרה המשלחת לעוד עונת חפירה, אך משום שמזר החל בפעילות ציבורית ושימש רקטור ונשיא האוניברסיטה העברית, המחקר נקטע . רק בשנת 1959 נערכה עוד עונת 2 חפירות קצרה, ובשנת 1961 נעשו בתל בירורים קצרים . כבר בעונת החפירות הראשונה הבחינו החופרים כי בתל קסילה מצויות שכבות יישוב מכמה תקופות, החל בימי הביניים ועד לשכבה הקדומה ביותר, שבה נמצאו באתר חרסים אופייניים לתרבות הפלשתית, מתקופת הברזל א . 2 מייזלר, תל קסילה ; לסיכום ראו : דותן ודונאייבסקי, תל קסילה ; למחקר מפורט על ממצאי עונות החפירה הללו ראו : מזר, חפירות תל קסילה ג, טרם פורסם . איור 7 . רישיון החפירה בתל קסילה : רישיון מס' 1 לחפירה ארכיאולוגית במדינת ישראל, בחתימתו איור 8 . של שר העבודה מרדכי בנטוב ניב היפופוטם שהתגלה בחפירות ( אורך 5 . 25 ס"מ ) איור 9 . צוות החופרים מעיינים בתוכניות . מימין לשמאל : יעקב קפלן, טרודה דותן, בנימין מזר, איור 10 . מרים תדמור ( 1950 ) טרודה דותן ( מימין ) ומרים תדמור בעת מיון כלי חרס ( 1950 )
|
|