|
|
עמוד:10
10 | הקדמה ישיר אל חייהם של תושבי הגליל בעת העתיקה ותרמו מידע חדש ורב ערך על נושאים שהמקורות הספרותיים ממעטים לעסוק בהם . דא עקא, המחקר הארכיאולוגי מתפרסם על פי רוב בבמות מקצועיות בלועזית, ופירותיו אינם נגישים לקהל הרחב . פעמים רבות פרסומים אלו גם מתמקדים בתיאור הממצא באתר אחד, בלא להידרש לתמונה המרחבית או להשלכותיו ההיסטוריות והתרבותיות ובלא התייחסות למקורות בני התקופה העשויים לשפוך עליו אור . למחקר ההיסטורי מגבלות משלו . לדוגמה, מקורות רבים בספרות חז״ל מספקים לכאורה הצצה לחיים בכפרי הגליל, אולם לא תמיד ברור איזו תקופה הם מייצגים או אם הם משקפים את המצב המצוי או את זה הרצוי . בתקופה הנידונה היה הגליל מאוכלס בצפיפות, ומרבית תושביו התגוררו בכפרים שגודלם לא עלה בדרך כלל על כמה עשרות דונמים ובהם כמה מאות תושבים . במאות הראשונות לסה״נ היו מרבית הכפרים לרוחב הגליל התחתון, וגם בחלקו המזרחי של הגליל העליון, מיושבים ביהודים . כפרים אלה היו עמוד השדרה של ההתיישבות באזור, ובמשך תקופות ארוכות חיו בהם בביטחון וברווחה כלכלית, בדומה למצב שרווח במזרח האימפריה הרומית באופן כללי . גורמים אלה ואחרים הביאו להתפתחותם של כפרים איתנים עם חיי קהילה ערים ולעיתים אף יצירה תרבותית, כמו שעולה הן מן המקורות הן מן הממצאים . מטרתו של ספר זה היא להביא בפני שוחרי עברה של הארץ את פירות המחקר הארכיאולוגי של כפר גלילי טיפוסי אחד מן התקופה הנידונה, ובאמצעותו להציג את שיטות העבודה הארכיאולוגיות ותרומתן לשורה של נושאי חתך הנוגעים הן לחיי הכפר הן לתולדות היישוב היהודי באזור, כגון בית המגורים ומבנה המשפחה, משק הבית וכליו, ענפי הכלכלה, הארגון הקהילתי, הקבורה, חיי הדת, תקופות פריחה או דעיכה, ועוד . בחפירות משלחת האוניברסיטה העברית בח׳רבת ואדי אל-חמאם ( להלן – ח׳ חמאם ) שבגליל התחתון המזרחי נחשף כפר שמור היטב ועשיר בממצאים, והאתר יכול אפוא לשמש מקרה מבחן מיטבי . תולדות האתר מקפלים בתוכם חלק גדול מרצף ההתיישבות היהודית הכפרית בגליל בימי הבית השני, המשנה והתלמוד : למן ראשיתם בתקופה החשמונאית, דרך התקופה הרת הגורל של מרידות היהודים ברומאים, עידן הפריחה בתקופת המשנה והתלמוד, ועד דעיכתו של היישוב בתקופה הביזנטית . מקום מרכזי בספר מוקדש לבית הכנסת שנחשף בלב האתר ולשאלות של אדריכלות ואומנות של בתי הכנסת העתיקים בגליל . הספר סוקר את החפירה באתר ואת ממצאיה העיקריים, והוא מאורגן על פי סדר כרונולוגי . בכל פרק משולבים בתוך מסגרות דיונים בנושאי חתך, הסברים על מושגים או כלי מחקר ארכיאולוגיים והרחבות בנושאים בעלי עניין . לצד הממצא הארכיאולוגי, נעשה בספר שימוש במקורות ההיסטוריים כדי להשלים או להעשיר את התמונה, בעיקר מחיבוריו של יוסף בן מתתיהו ( פלאוויוס יוספוס ) ומספרות חז״ל הארץ ישראלית . ראשיתו של פרויקט זה בסמינר על הגליל בעת העתיקה שהעברתי לתלמידי מחקר באוניברסיטה העברית בירושלים . במהלך דיון בַמחלוקת על תיארוכם של בתי הכנסת מן הטיפוס ה׳גלילי׳, שנראה שהגיעה למבוי סתום, הועלתה הצעה לחפור מבנה נוסף שכזה כדי לשפוך אור חדש על הסוגיה . התלמידים היו נלהבים, ולאחר בחירת ח׳ חמאם כמקרה המבחן וגיוס תקציב צנוע, יצאנו לדרך בשנת 2007 לעונת החפירות הראשונה . האתר, הממוקם על מדרון תלול, היה מכוסה במפולות אבן אדירות, ומלבד כמה פריטים אדריכליים לא היה דבר בפני השטח שיעיד כי החפירה באתר תהיה
|
|