|
|
עמוד:13
פקתרפ | 13 הפיזיות של מלחמת העצמאות על העיר ועל היחסים בין ה'שחקנים' העיקריים שהשתתפו בתהליך שיקומה ופיתוחה . לאחריו נחלק הספר לחמישה פרקים . הפרק הראשון דן במציאות הגיאופוליטית והביטחונית שנכפתה על העיר ובהשפעתה על המהלכים לאכלוסה ושיכון תושביה . בתוך כך נעשה ניסיון לברר את מקומה של העיר במסגרת מדיניות פיזור האוכלוסין, מדיניות שהתוותה במידה רבה את השיח התכנוני במדינת ישראל בשנות החמישים, על חילוקי הדעות סביבה ועל השיקולים הפוליטיים, הביטחוניים, המשקיים והערכיים שנלוו לה . כמו כן, מתוארת בפרק זה תפרוסת האוכלוסייה בעיר, כפי שהתגבשה באותן השנים על רקע עדתי ודתי . בפרק השני מתואר ומנותח התהליך שבו שוכנו תושבי ירושלים, בהם פליטים מקרב תושביה הוותיקים, חיילים משוחררים, עולים ופקידי ממשלה, בבתים ובדירות מתוך המלאי הנרחב של הרכוש הנטוש ברחבי העיר, והמסגרת המשפטית-ארגונית שעוצבה כדי להסדיר את השימוש בהם . עניינו של הפרק השלישי הוא אכלוסם של ארבעה כפרים ערביים נטושים בשולי העיר שסופחו בהדרגה לשטחה . מיקומם במרחב ותשתיותיהם הלוקות בחסר הציבו אתגר מורכב לגורמים הממסדיים, ואלה לא תמיד עמדו בו בהצלחה . במוקד הפרק הרביעי מגורי הארעי בעיר, לרוב במחנות העולים ובמעברות . בפרק זה אנסה לעמוד על נסיבות מיקומם של המגורים הארעיים במרחב העירוני ועל השפעתם ארוכת הטווח על התפתחותו . שכונות הקבע שנבנו בעיר בתקופה הנדונה הן נושאו של הפרק החמישי . הבנייה מן היסוד, בניגוד לשימוש ברכוש הנטוש, הציבה בעיות ואתגרים חדשים וגם הזדמנויות עבור המתכננים ומקבלי ההחלטות . הביטויים המרחביים והחברתיים של החלטותיהם, שהתקבלו פעמים רבות על רקע מצוקת זמן ותקציב, ליוו את העיר במשך תקופה ארוכה, ובפועל הם מלווים אותה עד היום . אם כן, לתהליך שיכונם של תושבי ירושלים בתקופת העיר החצויה נודעו ארבעה שלבים : בשכונות הנטושות, בכפרים הנטושים, בדיור הארעי לסוגיו ובשכונות הקבע . השלבים השונים היו מובחנים מבחינה מהותית, אולם התהליך הכולל היה דינמי ולא קַווי ( ליניארי ) בהכרח . אף שלב לא מוצה באופן סופי ומוחלט לפני תחילת השלב העוקב . עם זאת, הדיון הנפרד בהם מאפשר לעמוד על דקויותיהם ההיסטוריות וייחודם תוך שמירה כללית על ציר הזמן .
|
|