הקדמה מאת פרופ' אמיר בן–פורת

עמוד:12

12 | אדום עולה, אדום יורד כאשר קבוצת הכדורגל של 'הפועל' שיחקה במגרשה, היציעים נמלאו באוהדים החברים ב'הפועל' ( רשומים, המשלמים מיסים לסניף ) או בכוח שייכותם ( חברי 'ההסתדרות' ) . בתקופה זו, העשורים הראשונים של המדינה, היה 'הפועל' ארגון הספורט הדומיננטי בישראל כמעט בכל ענף ובכל מוסד ספורט . עדות למעמדו הדומיננטי ניתן היה למצוא בכינוסי 'הפועל' שמידי כמה שנים נערכו ברוב עם ( ראו בגוף הספר הזה ) . לקראת כל כינוס גויסו כל תלמידי הכיתות הגבוהות בבתי החינוך לילדי עובדים — כיתות ז' ו ח' . בהדרכת מורי ההתעמלות הכינו מופע המוני ( בדרך כלל תרגילי התעמלות ) שעמד להתקיים בכינוס 'הפועל' הקרוב . המורים בבתי החינוך ומנהליהם ראו בכך חלק אינטגרלי של הקוריקולום של בית הספר . התלמידים עשו את מה שצוו, ההורים לא התנגדו . למעשה לא 'הפועל' הוא שהיה אחראי לכך, אלא הפוליטיקה : קיומו ופעילותו של 'הפועל', כולל הכנסים הארציים והכינוסים הבין לאומיים שאורגנו על ידו נבעו מן הממשות של היותו ארגון ספורט פוליטי, על כך בהמשך . הולדת הספורט המעמדי בפלשתינה ארגון הספורט הראשון והבלעדי בישוב היהודי היה 'מכבי' שנוסד בשנת 1912 בגימנסיה הרצליה . הארגון הזה אפיין את עצמו כארגון לאומי, ולכן זכה גם בתמיכתם של מנהיגי מפלגות הפועלים : בן צבי, זרובבל, גולומב ואחרים . נציגי ארגון 'השומר' נכחו באספת היסוד של 'מכבי' וגם השתתפו בפעילות של סניפי 'מכבי' בגליל . בנוסף, 'מכבי' הגדירה עצמה כארגון א-פוליטי : תנועת ספורט לאומית על-מעמדית . גם בלי לפרסם ברבים למי מותר ולמי אסור לקחת חלק בפעילות של 'מכבי', היה ברור לכל ( ליהודים ולערבים ) כי מדובר בארגון לאומי וציוני, ולכן ערבים וגם יהודים דתיים וחרדים לא הצטרפו אליו . בעוד ש'מכבי' מקבל לשורותיו פועלים שהיו חברים במפלגות הפועלים דאז ( 'הפועל הצעיר', 'פועלי ציון' ) , הוקמה בשנת 1920 'ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בישראל' ( להלן : 'ההסתדרות' ) . תחילה התייחסה 'ההסתדרות' לנושא הספורט באדישות ולא התרעמה על כך שהפועלים במקומותיהם משתתפים בפעילות הספורט של 'מכבי' . אולם, עם הזמן, הלך וגדל תאבונה של 'ההסתדרות' ועמו התפתח גם הדחף להשתלט על כל תחומי החיים ביישוב, כולל הספורט, שמשיכתו הלכה וגברה בקרב הפועלים

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר