|
|
עמוד:8
8 מדינת הישראלים לא מדינתיים, ומוסדות המדינה המשיכו לעגן זהות שמקורה בעבר רחוק ולא במציאות החיים הממשית . בחלק השלישי מציע הספר חזון חדש : הגדרה פורמלית ובהירה של ישראל כמדינת הלאום הישראלי . המחבר מציג את התנאים לזהות כזו, מגבולות ועד שפה ותרבות, ומראה כיצד כבר צמחה כאן ישראליות של ממש, המבוססת על חיי היום-יום, על פסיפס תרבותי, על אחריות אזרחית ועל סיפור משותף . לצד זאת מוצגת חבילת רפורמות חוקתיות הנדרשות כדי למסד זהות משותפת, שכוללת את כל אזרחי המדינה, מבלי למחוק את המטען היהודי אלא למקמו בתוך ריבונות אזרחית מודרנית . הספר קורא להכרה אמיצה ולבחירה מודעת בלאום הישראלי, בזהות המדינתית היכולה לשמש יסוד מאחד, במקום בזהויות הדתיות והעדתיות שהפכו עם השנים למוקדי קרע . זוהי קריאה לראות בישראליות תוצר חי של חיים משותפים ממשיים, כאלה שכבר מתקיימים בפועל אך טרם זכו לפורמליזציה ולהכרה רשמית . העלאתה על נס של הזהות הישראלית יכולה לאפשר ליהודים וערבים, חילונים ודתיים, מזרחים ואשכנזים, להיות שותפים מלאים בבית לאומי אחד .
|
המכון למחשבה ישראלית
|