|
|
עמוד:14
41׀ יהודים אינטלקטואלים, יוצרים והורסים, בפני "השאלה היהודית" מדוע תבע אותן, השיב : "כדי לראות בעצמי, אם צדק והגינות עדיין קיימים 4 בהולנד . אני לא רוצה עושר, יש לי מטרות שונות לחלוטין" . גירושו של שפינוזה מהקהילה היהודית חייבה אותו למצוא עיסוק לפרנסה . הוא לא קיבל מתנות מנותני חסות . שפינוזה, בהתאם להלכה התלמודית שקבעה כי תלמידי חכמים חייבים ללמוד מקצוע, למד מלאכת ליטוש עדשות . בשנת 1673 הוזמן שפינוזה לשרת בתפקיד פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת היידלברג . משמעות ההצעה הייתה שגשוג והזדמנות לעשות את מה שהוא אהב, בלי להסתכן במוות משחפת עקב שאיפת אבק זכוכית מהעדשות המעובדות . הפילוסוף לא קיבל את ההצעה, שכן "אינני יודע באילו גבולות ניתנת לי חירות לעסוק בפילוסופיה" . בין חבריו של שפינוזה היו אנשים אמידים שהתחננו בפניו לקבל את עזרתם החומרית ולעזוב את העיסוק המזיק . שפינוזה סירב . תלמידו וחברו הקרוב סיימון דה פריס, סוחר מאמסטרדם, התחנן בפניו לקבל ממנו אלפיים פלורינים . הפילוסוף סירב . הוא אמר שסכום כה גדול יסיח את דעתו מהעיסוק בפילוסופיה . לפני מותו רצה סיימון להוריש את כל הונו לשפינוזה, אך האחרון שכנע אותו לערוך צוואה לטובת אחיו, יורשו החוקי . הוא האמין שאפשר לשמור על חירות ועצמאות רוחנית גם אם מקיימים חיי עבודה מלאי קושי ומצוקה . אדישותו של שפינוזה לכסף, עצמאותו וחוסנו הרוחני — מודגמים באפיזודה שקרתה ב- 1673 ( המכונה "שנת האסון" ) במהלך המלחמה האנגלו-הולנדית השלישית, היא מלחמת צרפת ואנגליה נגד הולנד : הפילוסוף קיבל הזמנה להגיע לעיר אוטרכט, שבה שכן המטה הכללי של הצרפתים, כדי להיפגש עם המפקד העליון שלהם, הנסיך קונדה ( לואי השני דה בורבון, 1621 - 1686 ) . הנסיך הציע לו להקדיש יצירה למלך צרפת לואי הארבעה-עשר תמורת קצבה לכל החיים . הפילוסוף סירב . ההמון ההולנדי חשד בו בריגול למען צרפת ; החלו קריאות לרצוח את שפינוזה . ואן דר ספייק, בעל הבית, חשש שההמון יהרוס את ביתו . הפילוסוף הרגיעו : "אם נשמע הרעש הקל ביותר של ההמון ליד דלתך, אני בעצמי אצא לפגוש אותם . [ . . . ] אני רפובליקאי ישר ומעולם לא 4 21 . Gordon, A . , Stateless Patriots, Jerusalem : Scripta Publications, 2016, p
|
|