|
|
עמוד:13
13 אם כן, החלום מציג בפני יונג מעין תל ארכאולוגי המייצג שכבות נפשיות מתקופות הולכות ומתרחקות . השכבה הראשונה מתוארכת לתקופת ילדותו, השנייה לכמה דורות לפניו, השלישית לערש התרבות בה הוא חי והרביעית — לערש המין האנושי . בהתייחסות מאוחרת לחלום זה מספר יונג כי היה לו מקום בהבנה שהלכה ונבטה בו באותן שנים כי בלא-מודע האנושי קיימת גם שכבה לא אישית, שמקורה קדמון . ברבות הימים כינה שכבה זו 'הלא-מודע הקולקטיבי' ועוד יורחב לגביה בהמשך הספר . מאז נחלם אותו ״חלום ארכאולוגי״, עולמות המחקר הארכאולוגי, המיתולוגי וההיסטורי הפכו להיות חלק בלתי-נפרד ממתודולוגיית המחקר של יונג וממשיכי דרכו להיכרות עם שכבות העומק של נפש האדם . תחושותינו והבנותינו קרובות לאלו של יונג הצעיר — הפרה-היסטוריה מחכה לנו בתוכנו ולכן, במעמקי החפירות באתרים פרה-היסטוריים אנו פוגשים, בסופו של דבר, את עצמנו . 3 — אבן אחת ספר זה נכתב כפי שמסתתים 'אבן יד' מסתתת ומשחיזה אבן אחרת, עד שהיא הופכת הן לכלי עבודה בעל חשיבות קיומית ראשונה במעלה והן לגורם המחבר בין האדם לעולם . פעם אחזנו את הארכאולוגיה ביד ימיננו וסיתתנו באמצעותה את התאוריה האנליטית, ופעם אחרת אחזנו את התאוריה האנליטית וסיתתנו באמצעותה את הארכאולוגיה . על מנת לסתת אבן יד היה על בני האדם הקדומים ליישם את כל מה שלמדו והתנסו בו במהלך חייהם, שילוב בין מיומנויות מעשיות 3 אבן יד ( HANDAXE ) הוא כלי אבן מסותת על פי רוב בצורת טיפה או שקד, שיוצר על ידי בני אדם קדומים המכונים בספרות 'הומו ארקטוס' במשך כשני מיליון שנים באפריקה, אסיה ואירופה . הרחבה בנושא בהמשך ( תצלומים בעמ' 57 ) .
|
|