|
|
עמוד:14
המאמין באדם : ספר יובל לכבוד אבי שגיא ] 14 [ להיכנע לאשליה הטמונה בהן כביכול ייתכן להציב באופן בינארי זה מול זה את דבר האל האובייקטיבי אל מול התובנות המוסריות הסובייקטיביות . מאמרו של יוחנן בן-יעקב, “הנשמה החסידית של הקיבוץ הדתי", עוסק באידאולוגיה של הקיבוץ הדתי . מקובל להניח שתנועת הקיבוץ הדתי היא פרי התעוררות חלוצית של ברית חלוצים דתיים מגרמניה . הם שייסדו אותה ועיצבו את דרכה . בעוד חלקם של החלוצים הדתיים ממזרח אירופה — שרבים מהם ספגו את החסידות מילדות ונשאו אותה עימם לקיבוץ הדתי בארץ ישראל — הוצנע . מאמרו מבקש להדגיש את השורשים החסידיים, שמקורם במזרח אירופה, שמשוקעים עמוק בתשתית הקיבוץ הדתי . השער השני בשער זה מופיעים מאמרים בחקר ההגות היהודית לדורותיה . פותח את השער מאמרו של ישראל קנוהל, “החשיבות של המספר שמונה ומשמעותו הסמלית" . בלב מאמר זה עומדת הטענה כי בצד התפיסה הרווחת במקרא הרואה את המספר שבע כמספר המקודש, קיימת גם תפיסה אלטרנטיבית שיש לה שורשים כוהניים . התפיסה האלטרנטיבית רואה במספר שמונה כמייצג את הקדושה בשיאה . המאמר מעלה את ההשערה כי קדושת המספר שמונה קשורה בחישוב הערך המספרי של השם המפורש . אפשרות אחרת הראויה לעיון היא שחשיבות המספר שמונה נובעת מתרבות אחרת, כגון שמיניית הבריאה בסיפור מהרמופוליס או חשיבות המספר שמונה בחלק מן הטקסטים החיתיים . מאמרו של נעם זהר, “גדול תלמוד תורה", עוסק בנושא חשוב בתחום הפילוסופיה של ההלכה, שהוא בירור תכליות ההלכה והערכים שביסודה . ברובד של ספרות חז"ל, בירור זה כרוך בשאלת קישורם של דברי אגדה שבתלמוד לשיח ההלכתי, בייחוד כשמדובר במקורות אגדיים שעורכי התלמוד לא שילבום בסוגיות ההלכתיות . דברי אגדה כאלו עשויים להיכנס ללב השיח ההלכתי על ידי המנגנון של “נושאי כלים" — חיבורים שנוצרו סביב חיבור הלכתי מרכזי . מאמר זה עוסק בשאלת התעדוף בין תלמוד תורה להצלת נפשות, ובפסק הלכה בשאלה זו שנשאר על כנו כשלוש מאות שנה, עד שאחד מנושאי הכלים ל"ארבעה טורים" הקשה עליו ממקור אגדי . בדיונים ההלכתיים שנמשכו משם ואילך, השפעתו של מקור אגדי המביע במפורש שיפוט ערכי, אשר מנוגד לכאורה לפסק ההלכה — תורמת תרומה משמעותית לזיהוי הערכים שביסוד העמדות ההלכתיות . מאמרו של ישי רוזן-צבי מבקש ללבן מבנה הרווח במדרשי התנאים שבו קושיה מובילה לדרשה אשר מוצגת בלשון ״אלא״ . הצעתו היא, שלמבנה זה מאפיינים ייחודיים, וכי בחינה שיטתית של כל מופעיו חושפת את הסטרוקטורה הייחודית, ומאתגרת את הבנתנו את דרכו של המדרש ויחסו לאלגוריה . דוגמא זו לא רק ללמד על עצמה יצאה . דרך מקרה המבחן מבקש המאמר להדגים את כוחו של העיון השיטתי במונחים ובעיקר מבנים מדרשיים שבעזרתם ניתן לראות דברים שהעיון התמטי הרגיל במדרשים אינו חושף . מאמרו של שרגא בר און מציע קריאה חדשה ביצירתו של ר' יהודה הלוי מתוך עמידה
|
|