|
|
עמוד:13
] 13 [ מבוא כמעט נסתר, של הצבת סימני שאלה יסודיים על תפיסת הגאולה הציונית המוכרת, כיוון המשקף לדעתה את סדקים ראשוניים בתאולוגיה הגאולית . מאמרה של מיכל הרטמן, “מאחריות אוניברסלית לאוניברסליזם סלקטיבי : על בחירת עם ישראל בהגות הציונית דתית", בוחן את התפיסות הנבחרות של עם ישראל בהגות הציונית הדתית, תוך כדי בחינת השלכותיהן על לאומיות יהודית . המאמר מנתח את התפיסות הללו בשתי תקופות שונות . האחת, במהלך תקופת קום המדינה והחזרה לריבונות, והשנייה בהגות הציונית הדתית העכשווית . מאמרו של יצחק הרשקוביץ “העם מוביל את הרבנים, הנשים מובילות את הגברים, ובסוף יבואו כולם : על האפשרות של שינוי הלכתי בעליית נשים להר הבית", עוסק בסוגיה המעסיקה את הציבוריות הישראלית . סוגיית העלייה להר הבית קיבלה פנים חדשות בעשרים השנים האחרונות, עם התפתחויות פוליטיות וחברתיות משמעותיות . במאמר, בוחן הכותב תפנית הלכתית משמעותית, שנגזרת כתוצאה מהדרישה העממית של נשים לעלות להר בחופשיות — האנומליה ההלכתית של דיני אישה זבה . החייאתה של מציאות הלכתית נשכחת מולידה ערעור על אחת הפרדיגמות המרכזיות שעיצבו את פני הלכות טהרת המשפחה במשך קרוב לאלפיים שנה, ומאתגרת באופן ממשי את ההגמוניה של פוסקי ההלכה . מאמרה של גיתית חוזה “אדם ואל נוכח השואה — עיון תאולוגי על פי כתביו ושיריו של יצחק מאיר" מנתח את עמדתו של יצחק מאיר בסוגיית מקומו של האל בשואה באמצעות התייחסות לארבעה מודלים תאולוגיים : המודל הסיבתי, התכליתי, המוגבלות האפיסטמולוגית ומודל הצידוק להימנעות מהתערבות — חופש הבחירה . בכתביו ובשיריו של מאיר באה לידי ביטוי דיאלקטיקה בין זעקה ותהייה כלפי האל לבין אמונה מתמשכת, תוך הדגשת חובתו של האדם למנוע את חזרת הרוע ולהיאבק על דמותו המוסרית של העולם . כתביו מראים את מורכבותו של האדם הנותר מאמין נוכח אתגרי אסון ושבר . מאמרו של כותב שורות אלה, “הרעיון המשיחי והציונות הדתית : התעתוע והאתגר", בוחן פעם נוספת את מעמדו של הרעיון המשיחי בהגות הציונית הדתית . במאמר נפרסים המתחים שבין המונחים לבין התכנים וההשלכות ובין הדיון התאולוגי לבין החיים . במסגרת זו נבחנים רעיונות ודברים של הוגים דתיים לאומיים מסורתיים כמו הרבנים נחום גרינהויז ויצחק יעקב ריינס מצד אחד והרבנים צבי יהודה קוק ושלמה חיים אבינר מצד שני . מסקנת המאמר היא, שהרעיון הציוני הדתי עדיין מתעתע בתנועה הציונית הדתית . מאמרה של רונית עיר-שי “תאולוגיית ההתגלות" מבקש להתבונן בתאולוגיית ההתגלות המצטברת שפיתחה תמר רוס דרך הפריזמה של היחס בין דת למוסר : תזת התלות החזקה ותזת הקונפליקט, עליה כתבו דניאל סטטמן ואבי שגיא . טענתה המרכזית היא שתאולוגיית ההתגלות המצטברת מתרחקת מן הדיכוטומיה המוצעת בשתי התזות הללו ומפתחת מבט מורכב וחדשני הן על היציבות והאובייקטיביות לכאורה של דבר האל והן על הקונפליקט האפשרי עם תפיסות מוסריות רווחות . תאולוגיית ההתגלות המצטברת שומרת על המוטיבציות הדתיות הנטועות בבסיס תזת התלות החזקה ותזת הקונפליקט, אך מסרבת
|
|